מאזניים – הבדלי גרסאות

 

==סוגים==

=== מאזניים פשוטים===

המאזניים הפשוטים והעתיקים ביותר מודדים את משקלו של החפץ על ידי השוואתו לחפצים אחרים, שמשקלם ידוע. החפץ הנשקל מונח על צד אחד של המאזניים ומשקלות שונות מונחות על הצד השני עד אשר המאזניים מגיעים לשיווי משקל. מאזניים כאלו היו נפוצים עוד ב[[בבל]] וב[[מצרים]] העתיקות (בסביבת 2000 לפנה"ס).

בשלב מאוחר יותר הופיעו מאזניים בעלי אורך זרוע משתנה שהשיגו תוצאות מדויקות יותר ודרשו פחות משקלות שונות לצורך הפעלתם. במאה ה-4 לפנה"ס כתב [[אריסטו]] את ה[[תאוריה]] המסבירה את פעולתם של מאזניים אלה (עקרון [[מומנט כוח]] בפיזיקה). כמו בנדנדה, ככל שהמשקולת תמצא במרחק גדול יותר מהמרכז כך השפעתה תהיה גדולה יותר, משמע ניתן לשנות את אורך הזרוע במקום לשנות משקלות.

 

=== מאזני קפיץ ===

מאזני [[קפיץ]] מודדים את מידת התארכותו של קפיץ כדי למדוד את הכח שמפעיל החפץ, אשר נתלה על וו או מונח על משטח תלוי. נתוני הקפיץ ידועים ולכן ניתן להשתמש ב[[חוק הוק]] כדי לחשב את הכח שמפעיל החפץ מתוך מידת ההתארכות של הקפיץ. אמינותם של מאזניי קפיץ היא בעיתית, משום שקפיצים משנים את התנהגותם עקב שינויי [[טמפרטורה]] (מתכווצים או מתרחבים) וכתוצאה מבלאי טבעי (מתעקמים או אף נשברים).

 

 

=== משקלים גדולים או קטנים מאוד ===

התפתחות ה[[תעשייה]] הצריכה פיתוח של מאזניים המיועדים למשקלים גדולים יותר (כגון רכבים פרטיים, [[משאית|משאיות]] או מכולות). בתחילת [[המאה ה-19]] ([[1818]]) יוצרו מאזניים בעלי יחס של 1:10 בין העומס והמשקלות, מאזניים בעלי יחס של 1:100 יוצרו ב-[[1831]]. המשקלים הגדולים הולידו מגוון חדש של בעיות הנדסיות בתכנון המאזניים.