רב אדא בר אהבה – הבדלי גרסאות

רב '''אדא בר אהבה''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור הראשון והשני לאמוראים.{{הערה|נח עמינח, יוסף ניצן,'''בשבילי היצירה התורנית לדורותיה''', ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית, תשמ"ב-1982, עמ' 80.}} נולד ביום פטירתו של [[רבי יהודה הנשיא]] והאריך ימים מאוד{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת תענית]], דף כ' עמוד ב', רש"י ב{{בבלי|קידושין|עב|א}}}} עד דורו של [[רב נחמן בר יצחק]]. (אך יש אומרים שהיו שני חכמים בשם זה{{הערה|תוספות בקידושין עב ב}}.}} היה תלמידו המובהק של [[רב (אמורא)|רב]], והביא הלכות רבות בשמו. עם תלמידיו נמנו [[רב נחמן]], [[רב מלכיא]] ועוד.

[[רב הונא]] אמר שזכויותיו מגינים עליו מכל רע, וכאשר הוא הזדמן לעירו, הוא משך את רב אדא מבלי משים - תוך כדי שיחה לימודית - לבית רעוע, כדי שזכותו תגן על הבית עד שיסיימו לפנותו מחביות ה[[יין]] של רב הונא שהיו בו. רב אדא שראה את הבית נופל לאחר יציאתו הבין כי רב הונא משך אותו לכאן מתוך מטרה זו, והקפיד על כך, הוא הסביר כי כאשר עושים לאדם נס עולה לו הדבר על חשבון זכויותיו, וכמאמרו של [[רבי ינאי]]: "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס, שמא אין עושין לו נס, ואם תימצי לומר עושין לו נס - מנכין לו מזכיותיו"{{הערה|{{בבלי|תענית|כ|ב}}.}}. מאידך, קפידתו על הנהגה הלכתית של רב הונא ואשתו חובה, שנהגה להקיף את פאות הראש של ילדיו של רב הונא בטענה שהיא פטורה ממצווה זו שהרי היא אשה וגם הילד הנחשב ל[[קטן (הלכה)|פטור]] ממנה, הביאה לכך שנפטרו ילדי רב הונא בקטנותם, ולא נולדו לו אחרים מחובה כל עוד חי רב אדא{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת נזיר]], דף נז עמוד א'; [[מסכת בבא קמא]], דף פ' עמוד א'}}.