פרשת ההצבעות הכפולות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 4:
ב-[[28 במאי]] 2003 דנה הכנסת בהצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים ‎2003 ו-‎2004), התשס"ג-2003. הצעת חוק זו, שיזם [[שר האוצר]], כללה תיקוני חקיקה רבים, במתכונת של [[חוק ההסדרים]], במטרה לקצץ בהוצאות המדינה עקב המשבר ה[[כלכלה|כלכלי]] ששרר ב[[ישראל]] באותה תקופה. הדיון בקריאה השנייה של הצעת החוק נמשך זמן רב, עקב [[פיליבסטר]] שערכו סיעות ה[[אופוזיציה]], וההצבעות נגררו לשעות הלילה. בסופו של דבר אישרה הכנסת את החוק, ודחתה את כל ההסתייגויות שהגישו חברי הכנסת מהאופוזיציה.
 
זמן קצר לאחר אישור החוק, טען חבר הכנסת [[יעקב ליצמן]] כי ראה חבר כנסת מצביע במקומה של חברת הכנסת [[ענבל גבריאלי]], שלא נכחה בהצבעה. ליצמן סירב להגיש תלונה ב[[משטרת ישראל|משטרה]] או לב[[ועדת האתיקה|וועדת האתיקה]], ואף לגלות במי מדובר, אך עד מהרה נפוצו שמועות שמדובר ביותר מחבר כנסת אחד שהצביע שלא ממקומו.
 
==החקירה==
בעקבות התפתחויות אלה, הקים [[יושב ראש הכנסת]], [[רובי ריבלין]], ועדת בדיקה שכללה את [[קצין הכנסת]], [[יצחק שד"ר]], ואת ה[[היועץ המשפטי לכנסת|יועצת המשפטית לכנסת]], [[אנה שניידר]]. בבדיקה הושוו צילומי ה[[טלוויזיה]] מהמליאה עם מערכת ההצבעות האלקטרונית, והממצאים העלו חשד כי חמישה מחברי הכנסת הצביעו פעמיים ([[יחיאל חזן]], [[מיכאל גורלובסקי]], [[ואסל טאהא]], סגן השר [[יעקב אדרי]] והשר [[אברהם פורז]]), וכי שלושה אחרים הצביעו לא ממקומם ([[אלי בן מנחם]], [[מיכאל איתן]] ו[[אלי אפללו]]).
 
חבר הכנסת גורלובסקי הודה, מיוזמתו, כי הצביע גם במקומו של חבר הכנסת [[גלעד ארדן]]. ועדת האתיקה החליטה להשעותו מדיוני המליאה ו[[ועדות הכנסת|הוועדות]] לתקופה של 4 חודשים וחצי.
שורה 20:
ב-[[22 בדצמבר]] דנה ועדת הכנסת בבקשת היועץ המשפטי לממשלה להסיר את [[חבר כנסת#חסינות חברי הכנסת|חסינותו]] של חבר הכנסת חזן. חזן עצמו ביקש מהוועדה שתאשר את הבקשה כדי שיוכל להיאבק על חפותו, אך חברי כנסת טענו כי מאחורי הקלעים פעל חזן לסיכול המהלך‏‏<ref>‏"[http://news.walla.co.il/?w=//481898 ועדת הכנסת לא הסירה חסינות ח"כ חזן], [[וואלה!]], 22.12.2003.‏</ref>. הבקשה להסרת החסינות נדחתה ברוב של 8 מול 7. למחרת דחתה הוועדה גם את הבקשה להסיר את חסינותו של גורלובסקי, ברוב של 11 מול 5.
 
[[התנועה לאיכות השלטון]] עתרה ל[[בג"ץ]] נגד החלטות ועדת הכנסת. במהלך הדיונים הודיע חזן לבית המשפט כי ייזום דיון מחודש בוועדת הכנסת, וב-[[26 בינואר]] [[2004]] הוסרה חסינותו. העתירה כנגד אי הסרת חסינותו של גורלובסקי נותרה בעינה. עמדת המדינה הייתה כי מאחר שגורלובסקי כבר נענש על ידי ועדת האתיקה, החלטת ועדת הכנסת עומדת במתחם ה[[סבירות]], ועל כן אל לו לבג"ץ להתערב בהחלטה זו. ב-[[23 במרץ]] [[2005]] קיבל הרכב מורחב של 7 [[שופט|שופטים]] את עתירתה של התנועה לאיכות השלטון, בהחלטה שנתקבלה פה אחד. בפסק הדין נקבע כי שיקול הדעת של ועדת הכנסת בדיון על הסרת חסינות מוגבל רק לבחינת שיקוליו של היועץ המשפטי לממשלה, ומאחר שהוועדה שקלה שיקולים אחרים שאינם בסמכותה, החלטתה בטלה {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/980/112/A14/03112980.a14.htm בג"ץ 11298/03]}}. בעקבות פסיקת בג"ץ, התכנסה ועדת הכנסת לדון פעם נוספת בהסרת החסינות, אך גם הפעם דחתה את הבקשה, ברוב של 10 מול 6. התנועה לאיכות השלטון עתרה בשנית לבג"ץ, והיועץ המשפטי לממשלה הודיע כי לא יגן הפעם על החלטת ועדת הכנסת. בינתיים, [[פרשת ההצבעות הכפולות#תיקון חוק החסינות|תוקן חוק החסינות]], והעתירה התייתרה ועל כן נדחתה {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/720/053/a09/05053720.a09.HTM בג"ץ 5372/05 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ועדת הכנסת ואח']}}.
 
==ההליכים הפליליים==