הרי סמן – הבדלי גרסאות

בשנת [[1329]] נלחם קיסר אתיופיה [[עמדה ציון הראשון, קיסר אתיופיה|עמדה ציון הראשון]] ([[1314]]-[[1344]]) נגד [[יהודי אתיופיה]] במחוזותממחוזות הצפון, [[סימן (אזור היסטורי)|סימן]], [[ווגארה]], [[צאלאמט]] ו[[צאגאד]]. מחוזות אלה, שנשלטו על ידי הרוב ה[[יהודים|יהודי]], סיכנווהממלכות אתהדרום המוסלמיות ה[[הגמוניהיפאט]] הו[[נצרות|נוצריתאדאל]], יחדסיכנו עם ממלכות הדרום המוסלמיותאת ה[[יפאטהגמוניה]] וה[[אדאלנצרות|נוצרית]].<ref>ריצ'רד פאנקהארסט, '''הספר האתיופי''', עמוד 79. ISBN 0631224939</ref>

ב-[[1445]], כשהקיסר [[זרע יעקב, קיסר אתיופיה|זרע יעקב]] היהיצא במערכה צבאית כנגד המוסלמיםמוסלמי ואדאל בדרום, ניצלו [[יהודי אתיופיה]] את ההזדמנות ומרדו בקיסר, בהנהגתתחת הנהגת [[שושלת הגדעונים]]. היהודים יחד עם אשתו של הקיסר, ו[[ציון ציפורה]], אשתו של הקיסר, שמאסו בשלטון הקיסר הדתי, תכננו להכתיר לקיסר את בנו הבכור של זרע יעקב, [[אסקאל]]. כאשר הקיסר שמע על הדבר הוא הפנה את צבאו צפונה, השמיד [[כפר]]ים יהודים רבים והרג את אשתו. למרות הטבח שביצע ביהודים, כשללא הצליח הקיסר בהבסתםלהביס לחלוטין את המורדים היהודים מאחר שהתבצרושאלו התבצרו בהרי סימן.

בשנת [[1624]] כבש הקיסר [[סוסניוס, קיסר אתיופיה|סוסניוס]] את ישובי היהודים בסביבה, מכר רבים מהם ל[[עבדות]], הגלה את מנהיג העדה [[גדעון השביעי]] ו[[טבילה לנצרות|הטביל]] רבים מהיהודים בכפייה לכנסייה הנוצרית. בכך הושם קץ לעצמאות המדינית של היהודים באתיופיה ככלל ובהרי סימן בפרט.