יששכר יואל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: תיקון קישור
שורה 5:
יששכר יואל נולד בעיר [[המבורג]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]. את חינוכו קיבל בעיר הולדתו – בתחילה ב[[תלמוד תורה]] ואחרי כן ב[[גימנסיה]] הריאלית ע"ש [[היינריך הרץ]]. לימודיו הגבוהים היו באוניברסיטאות [[אוניברסיטת פרנקפורט|פרנקפורט]], [[אוניברסיטת מינכן|מינכן]] ו[[אוניברסיטת המבורג|המבורג]]. הוא למד [[שפות שמיות]], כש[[ערבית]] הייתה המקצוע הראשי שבו התרכז. ב-[[1923]] קיבל תואר [[דוקטור]]. נושא ה[[דיסרטציה]] שכתב היה: מבוא לביקורת [[היסטוריה|היסטורית]] [[פילולוגיה|פילולוגית]] של [[תרגום התורה]] ה[[ערבית|ערבי]] לרב [[סעדיה גאון]]. לאחר מכן למד בכמה [[ישיבה|ישיבות]] באזור [[סלובקיה]] ובהמבורג. אחרי [[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]] ב-[[1924]] [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]]. אחרי עלייתו עסק בהוראה ב[[בית הספר תחכמוני (ירושלים)|בית הספר תחכמוני]] ובשנת [[1926]] קיבל משרה במכון למדעי המזרח ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}.
ב[[1927]] הוזמן על ידי [[הוגו ברגמן]], מנהל בית הספרים הלאומי, לעבוד בבית הספרים כממלא מקום של [[דוד צבי בנעט]] ובאותה שנה התמנה למנהל מחלקת היהדות במקומו של [[גרשם שלום]] שהתמנה למרצה באוניברסיטה.
ברוב שנות עבודתו בספרייה היה סגן המנהל. ב-[[1947]] וב-[[1968]] היה מנהל זמני אחרי ש[[גוטהולד וייל]] פרש, ומאוחר יותר כש[[קורט דוד וורמן]] פרש. בכל פעם עד שנמצא מנהל אחר. הוא התנה את מינוייו, בשתי הפעמים, בכך שיהיו זמניים, משום שהעדיף להתרכז בנושאים הספרניים ולא הניהוליים.
 
יואל היה נשוי לרות לבית אופנהיימר, ואב לשתי בנות ושני בנים.