אפסיד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אל תהיו גאוצנטרים (או לונוצנטרים) כאלו. |
הרחבה, עריכה |
||
שורה 1:
[[
'''אפסיד''' (ב[[אנגלית]]: apsis, ב[[יוונית]]: ἁψίς) היא נקודה במסלולו של [[גרם שמים]],
הנקודה בה הגוף נמצא קרוב למוקד נקראת '''פריאפסיד''' והנקודה הרחוקה ממנו נקראת '''אפואפסיד'''. הקו הנמתח בין שני הנקודות נקרא "קו האפסידים" והוא מהווה את הציר הראשי של [[אליפסה|אליפסת]] המסלול.
מונחים נגזרים משמשים לזיהוי הגוף המוקף. הנפוצים ביותר הם [[פריגיאה]] ו[[אפוגיאה]] המתארים את נקודות האפסיד במסלול סביב כדור הארץ (יוונית: גאה = ארץ), ו[[אפהליון ופריהליון]] המתארים את הנקודות במסלול סביב [[השמש]] (יוונית: הליוס = שמש).
==מינוח==
מונחים נגזרים שונים משמשים לתיאור האפסידים במסלול סביב [[גרם שמים|גרמי שמיים]] שונים. המינוח נעשה על ידי לקיחת שם הגוף '''המוקף''' והופת "'''פרי'''" או "'''אפ'''" בתחילתו. המונחים: "פרי/אפוגיאה", "פרי/אפהליון", "פרי/אפאסטורן" ו"פרי/אפוגלקטיקון" נמצאים בשימוש לעיתים קרובות בעוד שאר המונחים להלן נמצאים בשימוש לעיתים נדירות יותר. המונחים "פריגיאה" ו"אפוגיאה" נמצאים בשימוש רב לתיאור הנקודות הקרובות והרחוקות ביותר במסלול סביב גרם שמיים כלשהו למרות שהם מתייחסים אל כדור הארץ בלבד.
{| class="wikitable" style="margin-left:auto; margin-right:auto;"
! גרם שמים
! הנקודה הקרובה
! הנקודה הרחוקה
|-
|כללי
|פריאפסיד
|אפואפסיד
|-
|[[גלקסיה]]
|פריגלקטיקון
|אפוגלקטיקון
|-
|[[כוכב]]
|פריאסטרון
|אפאסטרון
|-
|[[חור שחור]]
|פרימלאסמה/פריבות'רה/פריניגריקון
|אפומלאסמה/אפובות'רה/אפוניגריקון
|-
|[[השמש]]
|[[פריהליון]]
|[[אפהליון]]
|-
|[[כוכב חמה]]
|פריהרמיון
|אפוהרמיון
|-
|[[נוגה]]
|פריסית'ריון/פריסיית'יריאן/פריקריטיון
|אפוסית'ריון/אפוסיית'יריאן/אפוקריטיון
|-
|[[כדור הארץ]]
|[[פריגיאה]]
|[[אפוגיאה]]
|-
|[[הירח]]
|פריסלן/פריסינת'ין/פרילון
|אפוסלן/אפוסינת'ין/אפולון
|-
|[[מאדים]]
|פריאריון
|אפואריון
|-
|[[צדק (כוכב לכת)|צדק]]
|פריזן/פריג'וב
|אפוזן/אפוג'וב
|-
|[[שבתאי]]
|פריקרון/פריסטורניום
|אפוקרון/אפוסטורניום
|-
|[[אורנוס]]
|פריאורניון
|אפואורניון
|-
|[[נפטון]]
|פריפוסידיון
|אפופוסידיון
|-
|[[פלוטו]]
|פריהדיון
|אפוהדיון
|}
מכיוון ש "פרי" ו"אפו" הם ב[[יוונית]] ישנם הטוענים{{הערה|[http://www.nso.edu/press/glossary.html#apsis]}} כי מדויק יותר להשתמש בשם היווני של הגוף כמו למשל "זן" (zene) עבור [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ו"קרון" (krone) עבור [[סאטורן]] בעת תיאור האפסידים שלהם. הרתיעה משימוש בשם נפרד עבור כל גוף שמימי במערכת השמש (ומחוצה לה) היא הסיבה העיקרית לכך שהשימוש במילים "פריאפסיד" ו"אפואפסיד" הפך לנפוץ ביותר בעת תיאור האפסידים של גוף מסוים, למעט כדור הארץ והשמש.
* במקרה של הירח, כל שלושת השמות נמצאים בשימוש, אך לעיתים רחוקות. השימוש ב"-סינת'ין" (כינויה של אלת הירח היוונית [[ארטמיס]] ב[[המיתולוגיה היוונית|מיתולוגיה היוונית]]){{הערה|http://www.merriam-webster.com/dictionary/pericynthion}} הוא, ישנם אומרים, עבור גופים מלאכותיים, בעוד שאחרים טוענים כי "-לון" מיועד לגופים ששוגרו '''מ'''הירח ו"-סינת'ין" מיועד לגופים ששוגרו ממקום אחר. ב[[תוכנית אפולו]] נעשה שימוש במינוח "-סינת'ין" לפי החלטה של [[נאס"א]] בעניין מ-1964.
* עבור נוגה, המינוח "-סיית'יריאן" נגזר משם התואר "cytherean". המינוח השני "-קריטיון" (שמה הקודם של [[אפרודיטה]], אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית) גם כן הוצע.
* עבור צדק, המינוח "-ג'וב" נמצא בשימוש רווח בקרב אסטרונומים בעוד המינוח "-זן" אינו נמצא בשימוש כלל כמו שאר המינוחים היווניים ("-אריון" - מאדים, "-הרמיון" - חמה, "-קרון" - שבתאי, "-אורניון" - אורנוס, "-פוסידיון" - נפטון ו"-הדיון" - פלוטו).
==ראו גם==
* [[אפוגיאה ופריגיאה]]
* [[פריהליון ואפהליון]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|מדעי החלל}}
| |||