|
קיימים חילוקי דעות בקרב חוקרי תופעת חרם הצרכנים באשר למידת יעילותו של צעד זה להגשמת מטרות צרכניות.{{הערה|J.G. Klein et al. [http://www.london.edu/facultyandresearch/research/docs/01-701.pdf Exploring Motivations for Participation in a Consumer Boycott]. Centre for Marketing Working Paper, 2001}}
חרם צרכנים כדי למנוע הפקעת מחירים מוזכר בספרות ה[[הלכה]] (החל מהמאהמ[[המאה ה- 17]]) בכמה הקשרים, כגון הפסקה זמנית ב[[מנהג]] לאכול דגים בשבת על מנת להוזיל את מחירם<ref>שו"ת צמח צדק, מאת רבי מנחם מנדל קרוכמל, סימן כח. הובא גם בפוסקים מאוחרים יותר, כמו ה[[משנה ברורה]] לרבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין, סימן רמב סעיף-קטן ב.</ref>.
=== חרמות-צרכנים ידועים ===
המונח באנגלית (Boycott) נטבע לא לפני שנת [[1880]], אך אירועים ראשונים של חרם צרכנים בארצות הברית מוכרים כבר משנות ה- 30 של [[המאה ה- 19]], כאשר הועידה הלאומית של השחורים ([[National Negro Convention]]) עודדה חרם על מוצרים שיוצרו באמצעי עבדות. אירועים בולטים נוספים של חרם צרכנים אירעו בימי פעילותה של [[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית]] (הבולט שבהם היה [[חרם האוטובוסים של מונטגומרי]]); החרם האמריקאי על סחורות בריטיות בזמן [[המהפכה האמריקאית]]; החרם ההודי על סחורות בריטיות, שאורגן על ידי [[מוהנדס קרמצ'נד גנדי|גנדי]]; החרם היהודי נגד [[הנרי פורד]] בארצות-הברית, בשנותב[[שנות ה- 20 של המאה ה- 20]]; החרמת הסחורות היפניות בסין, בעקבות [[תנועת הארבעה במאי]]; החרם היהודי בליטא, בארצות-הברית, בבריטניה ובפולין, על סחורות מגרמניה הנאצית, בשנת [[1933]]; החרם האנטישמי על בתי-עסק בבעלות יהודית בגרמניהב[[גרמניה הנאצית]] בשנותב[[שנות ה- 30 של המאה ה- 20]]; החרם של [[הליגה הערבית]] על [[ישראל]] ועל חברות שסוחרות איתה; התנועה שקראה להימנעות מהשקעות כלכליות בדרום-אפריקה, בשנותב[[שנות ה- 80 של המאה ה- 20]], בתגובה למשטר ה[[אפרטהייד]] ועוד.
=== חרם צרכנים בישראל ===
עד לקיץ [[2011]] נחשב הצרכן הישראלי לאדיש בתחום חרמות-הצרכנים להשגת מטרה הכלכלית. בשנותב[[שנות ה-50 של המאה ה- 20]] הוחרמו בישראל מוצרים מתוצרת גרמניה{{הערה|{{מעריב||לוכלולוכלכו חנויות-צעצועים בכתובת: כאן מוכרים תוצרת גרמניה|1952/09/15|00112}}}}. לאורך השנים היו בישראל מספר חרמות ביוזמת האוכלוסייה החרדית נגד גופים מסחריים שסירבו לשבות ממלאכה ב[[שבת|שבתות]], ביניהם חברת-התעופה [[אל על]], ורשת השיווק "שפע שוק". הוחרמה אף יצרנית מזון לתינוקות [[פרשת רמדיה|רמדיה]] לאחר שפגעה ביודעין בתינוקות כשהוציאה מן המוצרים שלה רכיב הכרחי לתזונה מבלי ליידע את הצרכנים – כל אירועי החרמות האלה היו להשגת מטרה חברתית-פוליטית.
בחודש יוני 2011 הכריזו איציק אלרוב וגוף בשם "חרם על מוצרי מזון", ברשת החברתית [[פייסבוק]], על חרם על [[קוטג' (גבינה)|גבינת הקוטג']] של חברת "[[תנובה]]", בשל מחירה היקר. טענה מרכזית של מארגני החרם היתה, שהמוצר נמכר באירופה ובארצות-הברית במחיר הנמוך בכ-50% ממחירו בישראל, וזאת למרות עלויות השינוע.
במקביל לחרם על גבינת הקוטג' התקיימה [[שביתת הרופאים]] בשירות הציבורי, וכחודש לאחר הכרזת החרם, ב- [[14 ביולי]] [[2011]], פרצה [[מחאת האוהלים|המחאה החברתית]] המקיפה ביותר שהתקיימה אי-פעם בישראל, שהדרישה העיקרית של משתתפיה הייתה לרסן את ה[[קפיטליזם]] ולהפוך ל[[מדינת רווחה]].
המחאה הכוללת, שאחד מן הגפרורים שהציתו אותה היה [[מחאת הקוטג']], שבה והלהיטה את [[מחאת הקוטג']], והפכה אותה לחרם-צרכנים על כלל מוצרי "[[תנובה]]".
התוצאות הישירות של החרם הזה היו הפחתת מחירים על ידי "[[תנובה]]" ומתחרותיה, אם כי היו מי שטענו כי הפחתת המחירים נעשתה רק לגבי חלק מן המוצרים, בעוד שמחיריהם של מוצרים אחרים הועלו, וכן התפטרותה של [[זהבית כהן]] מתפקיד יו"ר חברת תנובה.
=== חרם צרכנים בהלכה ===
חרם צרכנים במטרה למנוע הפקעת מחירים מוזכר ב[[ספרות ההלכה]] (החל מן המאה ה- 17) בכמה הקשרים, כגון הפסקה זמנית ב[[מנהג]] לאכול דגים בשבת על מנת להוזיל את מחירם {{הערה| שו"ת צמח צדק, מאת רבי מנחם מנדל קרוכמל, סימן כח. הובא גם בפוסקים מאוחרים יותר, כמו [[המשנה ברורה]] לרבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין, סימן רמב סעיף-קטן ב}}.
| 