אין אדם מוציא דבריו לבטלה – הבדלי גרסאות

הכלל '''אין אדם מוציא דבריו לבטלה''' הוא כלל האומר כי כאשר אומר דברים שמשמעותם היא [[חלות|החלת]] חלות מסויימת אך דבריו אינם יכולים להתקיים, עלינו להניח שהוא מתכוין לדבר דומה, כי אין אדם מוציא דברים מפה לבטלה ללא כל תועלת.

==דוגמאות==

 

להלכה, פוסק [[רב (אמורא)|רב]] כרבי מאיר באופן מוגבל: גם רב מסכים לעיקרון ש"אין אדם מוציא דברי לבטלה", ולפיכך פוסק רב ש"האומר ערך כלי עלי" נותן דמיו, כי מכיוון שאין ערך מקראי לכלי על פי כללי מצוות ערכין יש להסיק שהוא מתכוין ל[[הקדש (הלכה)|הקדיש]] את דמיו ל[[בדק הבית]], אך הם נחלקו מה ההלכה במקרה שאדם הקדיש את עבדו. לפי רב יש לפרש את דבריו שהתכוין להפוך את הערך לחלק מהעם ה[[יהודי]] הנקרא "עם קדוש" וזאת על ידי שחרורו, אך לפי רבי מאיר נראה יותר שהאדם התכוין להקדיש את דמיו של העבד לבדק הבי{{הערה|גיטין לח: לט.}}.

 

==קישורים חיצוניים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}