פלקישר באובכטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 109.186.112.17 (שיחה) לעריכה האחרונה של ZéroBot
שורה 1:
[[תמונה:Voelkischer_beobachter.gif|שמאל|ממוזער|250px|אחד מגיליונותיו האחרונים של ה"פלקישר באובכטר"]]
 
ה"'''פלקישר באובכטר'''" (ב[[גרמנית]]: "Völkischer Beobachter, משמעות השם: "הצופה העממי") היה ביטאונה ה[[גזענות|גזעני]] של [[נאציזם|המפלגה הנאצית בגרמניה]] החל משנת [[1920]].
ההפולקישיר ביאובכטר
 
הפולקישיר ביאובכטר (בתרגום חופשי: "הצופה העממי") שמו שלעיתון שפורסם החל משנת 1920 והיה לביטאונו הרשמי של מפלגת הפועלים הנאציונל סוציאליסטית (NSDAP). הפולקישיר ביאובכטר ראה אור בתחילה התדירות של פעמיים בשבוע כאשר החל מפברואר 1923 הוא ראה אור על תקן יומי על ידי בית ההוצאה לאור: franz-Eher-Verlag..
העיתון החל את דרכו כבטאון התנועה הפאן-גרמנית בשנת [[1887]] ב[[מינכן]] ונקרא ''Münchner Beobachter'' "הצופה של מינכן".<br />
רקע והיסטוריה
עד אוגוסט [[1919]], עת הוחלף שמו ל"פלקישר באובכטר", החליף הבטאון את בעליו מספר פעמים. בשנת 1920 רכשה התנועה הנאצית את הזכויות על השם וההפצה. המוציא-לאור הראשון של הביטאון היה נאצי אנטישמי בשם [[דיטריך אקהארט]], שהשתתף מאוחר יותר ב[[הפוטש במרתף הבירה|פוטש במרתף הבירה]] ב-[[1923]]. לאחר האירוע ובעקבות המשפטים שנערכו לראשי הקושרים הופסקה זמנית הוצאת העיתון עד פברואר [[1925]].
ביטאון המלחמה של התנועה הנאציונל סוציאליסטית צמח מן העיתון "גרמניה הגדולה" (Großdeutschlands) שהחל לצאת לאור החל משנת1887 בפרברי מינכן. העיתון שיצא לאור בפרבריה של מינכן בהיקף של כארבעה עמודים הפך החל משנת 1918 לקנינה של "אגודת תולה" וזאת לאחר שבעליו הקודמים – המוציא לאור פרנץ אייר (Franz Eher) הלך לעולמו. עם מותו של אייר רכש את שרידי העיתון רודולף פון סבוטנדורף (Rudolf von Sebottendorf) שרכש אותו מבעליו החוקיים (Witwe Käthe Bierbaumer) בעבור 5,000 רייכסמרק. ביולי 1918 ניהולו המקצועי של העיתון נילקח מסיבוטנדורף והועבר לחברי המערכת שלו. העיתון יצא אל האור בעת ההיא עם אותה הכותרת אלא שנוספה אלייה אף כותרת המשנה Sportblatt. רק באוגוסט 1919 יצא לראשונה העיתון תחת הכותרת הפולקישיר ביאובכטר (Völkischer Beobachter). הצלחתה של מפלגת הפועלים הנאציונל סוציאליסטית לרכוש את העיתון הובילה למינוי של דיטריך אקרט (Dietrich Eckart) כעורכו הראשי של העיתון (יורשו של אקרט כעורכו של העיתון היה וילהלם וייס).
המוציא לאור והעורך הראשי משנת 1923, עקב מותו של אקהרט, היה [[אלפרד רוזנברג]], ממייסדי התנועה הנאצית ומנהיגה בפועל בתקופה שבה היה [[אדולף היטלר]] כלוא לאחר נסיון הפוטש. עורך בכיר נוסף והמו"ל האחרון (בשנים 1945-[[1938]]) היה וילהלם וייס.
בתחילה יצא העיתון בהיקף של כ – 8,000 עותקים אולם מספר העתקים הלך וגדל בהתמדה עד סתיו 1923 אז הגיע להיקף של 25,000 עותקים כאשר נאסרה המפלגה (ועימה העיתון) בעקבות ניסיון הפוטש הכושל בבית הבירה. רק ב – 26 בפבואר 1925העיתון הוקם מחדש. לראשונה הוא יצא במינכן בראשון בינואר 1929 בהוצאה ברלינאית וב- 1938 בהוצאה וינאית. היקף המהדורות התגבר ללא שיעור עם הצלחתה של התנועה הנאציונל סוציאליסטית. ב – 1931 הוצאה המהדורה ביותר מ – 120,000 עותקים ובשנת 1944 בלמעלה מ 1.7 מיליון עותקים. כמה ימים לפני הכניעה הגרמנית, בחודש אפריל 1945 הופסקה הפצתו של ה- Völkische Beobachter. ההוצאה האחרונה של ה- 30 באפריל (של אותה שנה) כבר לא ראתה אור והעיתון נסגר.
 
תפוצת הביטאון עלתה מ-8,000 גיליונות ב-1920 ל-25,000 בשנת 1923. מפברואר שנה זו החל להופיע בכל יום. החל משנת 1926 החל העיתון להדפיס גם תמונות בנוסף לטקסט. עד שנת [[1927]] הופיע רק בדרום גרמניה, החל משנה זו החל להופיע בכל רחבי גרמניה.
מאוחר יותר נוצרו 3 מהדורות אזוריות - לדרום גרמניה, לצפונה ולאוסטריה. ב-[[1933]], לפני עלות הנאצים לשלטון, הגיעה התפוצה ל-120,000.
 
בשנת [[1944]] הגיע העיתון לשיא תפוצתו - כ-1,7 מיליון עותקים.
ה"פלקישר באובכטר" חדל להופיע בסוף אפריל [[1945]].
== תוכן וסגנון ==
כשופרה של המפלגה הנאצית שימש העיתון מלכתחילה לפרסום אירועים, הפגנות ומדיניות. מאוחר יותר שימש כאחד מכלי התעמולה החשובים להפצת האידאולוגיה הנאצית. סגנון הכתיבה היה ברור ופשוט ובעל אופי רשמי, כאשר [[קהל יעד|קהל היעד]] היה עממי בעיקר.