בעיית התיחום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (תאור)
אין תקציר עריכה
שורה 2:
'''בעיית התיחום''' היא בעיה ב[[פילוסופיה של המדע]] המתייחסת לקושי שבמציאת כללים או קריטריונים שלפיהם ניתן יהיה להבחין באופן חד משמעי בין המדעים האמפיריים מחד גיסא לבין [[פסבדו-מדע|תאוריות לא מדעיות]], ובמיוחד לצורך הבחנה ברורה וחד משמעית בין אמת מדעית לבין תאוריות אשר מתיימרות להיות מדעיות, אך אשר אינן מדעיות. כמו כן בעיית התיחום עוסקת גם במאבק המתמשך בין המדע והדת, ובמיוחד באלמנטים שונים של הדוקטרינה הדתית אשר לדעת רבים יכולים וצריכים להיות נתונים לביקורת מדעית. זהו אחד הנושאים המרכזיים ב[[פילוסופיה של המדע]] אשר לא נפתרה לחלוטין עד היום.
 
ה[[פוזיטיביזם לוגי|פוזיטיביזם הלוגי]] גורס כי רק קביעות המבוססות על [[תצפית אמפירית]] הן בעלות משמעות, ובמשתמע גורס כי כל קביעה המבוססת על אופן אחר של היקש או היסק, כולל קביעות [[מטאפיזיקה|מטאפיזיות]] הוא חסר משמעות.
על פי הפילוסוף האוסטרי-בריטי [[קרל פופר]], אשר עסק בשאלה כיצד ניתן להבחין בין תאוריה מדעית ושאינה מדעית, הדרך לעשות זאת היא באמצעות [[הפרכה]]: היפותיזה חייבת שיהיו לה מסקנות תצפיתיות שניתן להעמידן בניסיונות הפרכה, ורק אז היא נחשבת מדעית.
 
הפילוסוף האוסטרי-בריטי [[קרל פופר]] דחה עקרון זה של הפוזיטיביזם הלוגי והציע במקומו את עקרון ה[[ניתנות להפרכה]] לפיו [[היפותיזה]] חייבת שיהיו לה מסקנות תצפיתיות שניתן להעמידן בניסיונות הפרכה, ורק אז היא נחשבת מדעית. עקרון זה זכה לביקורת מאנשים כמו [[תומאס קון]], שטען כי ניתנות להפרכה לא שחקה תפקיד סיבתי משמעותי במעבר בין תאוריות מדעיות. [[אימרה לקטוש|אימרה לָקָטוֹש]] שהיה מתלמידיו של פופר הציע קריטריון נוסף על עקרון ההפרכה שמבחין בין תוכניות חקר פרוגרסיביות ודגנרטיביות.
 
== ראו גם ==