לימוד בעל פה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עריכה, קישורים פנימיים
שורה 2:
 
==יתרונות וחסרונות==
חשיפההטכניקה העיקרית של לימוד בעל פה היא בדרך של [[עקרון החזרה|חזרה]], מתוך ההנחה כי ככל שהתלמיד יחזור על החומר הנלמד, הוא יהיה מסוגל לזכור אותו יותר טוב. הנחה זו נשענת על העובדה שחשיפה חוזרחוזרת ונשנת ל[[מידע]] מסויים הנמצא ב[[זיכרון לטווח קצר]] אכן מגדילה את הסיכוי שישלף בצורה מוצלחת מ[[זיכרון לטווח ארוך|הזיכרון לטווח הארוך]]{{הערה|שם=קוגנטיבית|יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגנטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.}}. בהתאם לכך, הטכניקה העיקרית של לימוד בעל פה היא בדרך של [[עקרון החזרה|חזרה]], מתוך ההנחה כי ככל שהתלמיד יחזור על החומר הנלמד, הוא יהיה מסוגל לזכור את משמעותו.
עם זאת, שינון משמר שבו נעשת חזרה על החומר ללא פיתוח שלו, אינו משפר את יכולת השליפה והזיכרון לטווח הארוך{{הערה|שם=קוגנטיבית}}. בנוסף, בשטחי לימוד רבים, במיוחד ב[[מתמטיקה]] ומקצועות דומים, לימוד בעל פה הוא בעל תועלת נמוכה יחסית. מסיבה זו נעשה בו שימוש בעיקר עבור מידע שלא ניתן ללמוד בצורה יעילה יותר.
 
לעתים תכופות מתייחסים ללימוד בעל פה בדרך מזלזלת, המפחיתה מערכו ובכינויים כגון "לומד כמו תוכי" ודומים לו. זאת כיוון שהלומד בעל פה עשוי ליצור את הרושם של מי שמבין את החומר הנלמד. אולם, בתחומי לימוד מסוימים, לימוד בעל פה היא שיטת הלימוד היחידה המאפשרת ללמוד חומר במהירות וביעילות. כך למשל, כאשר יש ללמוד [[אלפבית]] בשפה חדשה, או [[אוצר מילים]] בשפה זרה, או הטיה של פעלים יוצאי-דופן, זאת כיוון שלרשימות אלה אין מבנה פנימי ברור, או שהמבנה הפנימי שלהן סבוך מכדי שניתן יהיה ללומדו באופן ישיר ובזמן קצר (דוברי שפת אם ואלה הדוברים שפות רבות, מסוגלים לתפוס באופן אינטואיטיבי את חוקי השפה ויכולים להטות אפילו פעלים יוצאי דופן אשר לא שמעו בעבר). שיטת הלימוד בעל פה, כשיטת לימוד מובילה, מקובלת עדיין במערכות חינוך רבות בעולם, כך למשל, ב[[הודו]], [[פקיסטן]], [[סין]], [[סינגפור]], [[יפן]], [[רומניה]] ו[[יוון]]. בדין וחשבון מיוחד של [[האומות המאוחדות]] על פיתוח אנושי בעולם הערבי, לשנת [[2004]], טוענים המחברים כי הלימוד בעל פה הוא אחד הגורמים העיקריים המעכבים התפתחות בשטחי המדע והמחקר בארצות ערב <ref>דו"ח ה-[[UNDP]] לשנת [[2004]]</ref>.