|
}}
רבי '''משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא''' ([[י"ד באדר]] [[תרמ"א]], [[1881]] − [[ג' באלול]] [[תש"ג]], [[1943]]) היה [[אדמו"ר]], [[פוסק]], חבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]] וממנהיגי [[יהדות פולין]] [[בין המלחמות|בין שתי מלחמות העולם]]. משנת [[1933]] שימש נשיא [[ישיבת חכמי לובלין]]. נרצח על ידי הגרמנים ב[[אושוויץ]] ב-בסוף [[תש"ג]], [[1943]].
==ביוגרפיה==
נולד ב[[י"ד באדר]] [[תרמ"א]] ([[1881]]) בעיר [[הוסיאטין]] שב[[אוקראינה]], לחיה נכדת רבי אברהם מ[[חסידות טריסק|טריסק]] ורבי שלום יוסף בנו של רבי [[מרדכי שרגא פרידמן]] מייסד [[חסידות הוסיאטין]]. כשהיה בן שנתיים התייתם מאביו ועבר לגור יחד עם סבו. בצעירותו למד מפי מורים ומחנכים שהובאו במיוחד עבורו. כשהיה בן 13 נפטר סבו והוא עבר להשגחתו של דודו, רבי [[ישראל פרידמן]], האדמו"ר מהוסיאטין. ב-[[תרס"א]] ([[1901]]) עבר לעיירה [[בויאן]] שם נישא לבת דודתו מרים, נכדתו של רבי יצחק פרידמן, ה"פחד יצחק", מייסד [[חסידות בויאן]]. בבויאן המשיך ללמוד תורה, תוך שהוא נהנה מהספרייה הגדולה שהייתה שם והכילה אלפי ספרים.
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר יחד עם ה"פחד יצחק" וארבעת בניו ל[[וינה|ווינה]], שהפכה באותו זמן מרכז גדול ליהודים שגלו ממקומם בעקבות אירועי המלחמה. בתקופה זו יצר קשר עם אדמו"רים ורבנים רבים ששהו גם הם בווינה, ובמיוחד עם רבי [[מאיר אריק]].
ב-[[תרע"ח]] ([[1918]]) לאחר פטירת ה"פחד יצחק" ומעבר חותנו, רבי מנחם נחום ל[[צ'רנוביץ]], התחיל לנהוג כאדמו"ר. מלבד תפקידו כאדמו"ר היה מוסמך לרבנות ופוסק הלכה, דבר שגרם להתקבצות תלמידי חכמים ולמדנים רבים סביבו. הרב [[צבי יהודה קוק]] שנפגש עמו ב-[[תרפ"א]] ([[1921]]) תיאר את אישיותו ומעמדו: "הנני להזכיר עוד את הרבי מבויאן הצעיר, שהוא כמדומה אולי החשוב שבין הרביים היושבים פה, גדול בנגלה ובנסתר ויודע את העולם ומחובר גם כן לקדושת ארץ ישראל, שקדן בתורה ועבודה וצדיק וירא שמיים באמת ורב כשרון ובעל מדות תרומיות".<ref>נפש הראי"ה לשלושה באלול, מכון הרצי"ה, ירושלים תשס"ג, עמוד קנה.</ref>
ב-[[תרפ"ה]] ([[1925]]) עבר ל[[קרקוב]] שבה חייתה אחת הקהילות החשובות של יהודי פולין. הוא המשיך לפעול בהרחבה, והיה ידוע בשם האדמו"ר מבויאן-קראקא (שמה היהודי של קרקוב). בין היתר סייע בעצה ובהכוונה של למחנכי בית הספר לבנות חרדיות [[בית יעקב]] שהוקם בשנים אלו בקרקוב.
===פעילות ציבורית===
רבי משה פרידמן השתתף כבר ב[[הכנסייה הגדולה|כנסייה הגדולה]] הראשונה שנערכה בווינה ב-[[תרפ"ג]] ([[1923]]) לצד [[החפץ חיים]], [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]] וגדולי ישראל נוספים, שבסיומה נבחר כחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. מכאן ואילך נמנה עם מנהיגיה הרוחניים של אגודת ישראל. במסגרת פעילותו הציבורית עמד בקשר עם גדולי הרבנים והשתתף בדיונים הציבוריים שעמדו אז על הפרק. לאחר פטירתו הפתאומית של רבי [[יהודה מאיר שפירא]], ראש [[ישיבת חכמי לובלין]], מונה לנשיא הוועד הרוחני של הישיבה.{{הערה|{{דעת|ד"ר [[הלל זיידמן]]|daat/chinuch/mosdot/hahmey-2.htm|ישיבת חכמי לובלין}}.}}
כמו שאר האדמו"רים מחסידות רוזי'ן התנגד גם הוא להפרדת הקהילה החרדית בווינה מהקהילה הכללית כפי שעשו [[יהדות הונגריה|יהודי הונגריה]]. במכתב לאחד השואלים כתב: {{ציטוט|תוכן="...השגתי ב' מכתבים מוויען . . בדבר העניין העומד על הפרק, אם רשאים אנשי קהילה החרדים לעשות צעדים אצל הממשלה שיתנו להם רישיון לצאת מהקהילה גדולה המקומית, ולבנות במה לעצמם לכונן להם קהילה קטנה חרדית . . כי יש להם גיעול נפש לעבוד עבודה משותפת עם אנשי הקהילה הרומסים בהנהלת הקהילה דתי תוה"ק ביד רמה בלי חמלה. ע"כ תורף השאלה. {{ש}}והעניין מוזר אצלי, אם מגמתם לחדש אורם כבראשונה לדוגמה כמו שעשו במדינת הגר בימי הגאון בעל כתב סופר ז"ל, הלא לא כל הזמנים וכל המקומות שווים, וגם אז הרבה מרבותינו הק' נוחי נפש בג"ע, לא נחה רוחם בזה, - ולכן אחפוץ לדעת מה הגיע להם על ככה, ועד כמה בדעתם לעשות מחיצה המבדלת בין המחנות, ומה משפט החסידים ואנשי מעשה דשם על העניין הלז..."|מקור=דעת משה, ירושלים תשמ"ד, עמוד רד}}
רבי משה פרידמן נמנה עם אלו ממנהיגי היהדות החרדית שתבעו יחס חיובי ופעולות מעשיות למען יישוב ארץ ישראל. על דעתו ביחס ל[[תוכנית החלוקה]], שאלה שנידונה בכנסייה הגדולה השלישית שנערכה ב[[מרינבד]], אין ידיעה ברורה, כיון שלא נשא נאום פומבי בעניין זה. בפגישה שערך איתו אחד מאנשי [[פועלי אגודת ישראל]] באותה כנסייה והועלתה על הכתב הוא מצוטט כמי ש"תמך במדינה היהודית בהתלהבות רבה ובאהבה גדולה לארץ הקודש אפילו עד כדי חלוקה..."{{הערה|דעת משה, ירושלים תשמ"ד, עמוד רלה. גדול מרבן שמו, עמוד שה ואילך.}}
{{מיון רגיל:פרידמן, משה}}
[[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]]
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית רוז'ין|משה]]
|
