ארטור גלברון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תמצית מ"נעימי זמירות ישראל"/יהודה כהן וממילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין, סיום עבודה
שורה 1:
'''ארטור גֶלְבְּרוּן''' ([[11 ביולי]] [[1913]], [[ורשה]] - [[23 בדצמבר]] [[1985]], [[תל אביב]]) היה [[כנר]], [[מנצח]] ו[[מלחין]] [[ישראלי]].
{{בעבודה}}
'''ארטור גֶלְבְּרוּן''' ([[11 ביולי]] [[1913]] - [[23 בדצמבר]] [[1985]]) היה [[כנר]], [[מנצח]] ו[[מלחין]] [[ישראלי]].
 
== חייו ==
=== לימודים וקריירה באירופה ===
 
גלברון נולד בו[[ורשה]]בוורשה, שם למד נגינה ב[[כינור]] ו[[ניצוח]] ב[[קונסרבטוריון]]. הוא ניגן ב[[התזמורת הפילהרמונית של ורשה|תזמורת הפילהרמונית של ורשה]] ואף הופיע כסולן עם תזמורת זו ועם תזמורת הרדיו של ורשה. מ-1937 עד 1939 למד ניצוח ב[[האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה|אקדמיה למוזיקה סנטה צ'צ'יליה]] ב[[רומא]], אצל [[ברנרדינו מולינארי]] ובאקדמיה למוזיקה ב[[סיינה]] אצל [[אלפרדו קאזלה]]. בקיץ 1939 נסע ל[[שווייץ]] לקורס ניצוח של [[הרמן שרכן]] ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נכלא במחנה עבודה, ממנו שוחרר בשנת 1940. בשנים 1941-42 ניגן בתזמורת הקאמרית של [[לוזאן]] ובין 19444 ל-1948 ניגן ככנר ברדיו [[ציריך]] וכו[[ויולן]] ב[[תזמורת אמני הצליל]].{{הערה|יהודה כהן, "נעימי זמירות ישראל" עמ' 167}} {{הערה|[[יוחנן בוהם]] ונתן מישורי, [[מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים]] אונליין}}
 
=== קריירת ניצוח ===
).
ארטור גלברון עלה ל[[ישראל]] בשנת 1949 ומאז הקדיש את זמנו ל[[הלחנה]] ולניצוח. הוא כיהן כמנצח אורח קבוע ב[[התזמורת הסימפונית ירושלים|תזמורת קול ישראל]] בשנים 1949 עד 1953 וכמנצח ראשי של [[תזמורת הגדנ"ע]] (1950-56) ושל תזמורת הקיבוצים (1950-55). בהמשך התמנה לפרופסור להלחנה ולניצוח ב[[הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב|אקדמיה למוזיקה בתל אביב]].{{הערה|=1שם|בוהם ומישורי, גרוב}}
=== קריירה בישראל ===
 
ארטור גלברון עלה ל[[ישראל]] בשנת 1949 ומאז הקדיש את זמנו ל[[הלחנה]] ולניצוח.
=== קריירת הלחנה ===
יצירותיו הראשונות של גלברון נכתבו בסגנון פוסט-רומנטי בעיקרו. ב[[סונאטה|סונאטינה]] שלו לכינור משנת 1944 ניכרת השפעתו של [[ארתור הונגר|הונגר]] ושלישיית המיתרים משנת 1945 הושפעה מן המוזיקה של [[מוריס ראוול|ראוול]]. בתחום המוזיקה הווקאלית, הרבה גלברון לכתוב מוזיקה לשירים, החל בשירתו של [[ריינר מריה רילקה|רילקה]], שאליה התוודע בתקופת שהותו בשווייץ, ומשך בשירים מאת [[פדריקו גרסייה לורקה]], [[פול אלואר]] ואחרים. בישראל כתב מוזיקה לשירים מאת [[לאה גולדברג]], [[בלט]] בשם "חדווה" בהשראת שיר של [[פניה ברגשטיין]], וכן "קינה" לבריטון, על יסוד פיוט מאת [[יצחק קצנלסון]], זכר ל[[מרד גטו ורשה]]. בשנת 1957 כתב גלברון את יצירתו הראשונה ב[[שיטת שנים-עשר הטונים]], חמישה [[קפריצ'ו|קפריצ'י]] ל[[פסנתר]], שעובדה עוד באותה שנה לנוסח תזמורתי. על אותה שורה ששימשה אותו לקפריצ'י בנה גלברון את ה[[סימפוניה]] הראשונה שלו (1958). הסימפוניה נכתבה תחילה בשלושה פרקים, אך גלברון בחר להשאיר שניים מהם, [[פוגה]] ו[[רונדו]], ואילו את הפרק הראשון המקורי הפך ליצירה עצמאית בשם "פרולוג סימפוני" (1956). הסימפוניה הושמעה לראשונה בביצוע [[תזמורת שווייץ המערבית]] ואילו את הפרולוג הסימפוני ניגנה בשנת 1973 בביצוע בכורה [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] בניצוח [[גיאורג זינגר]]. בשנים הבאות חיבר גלברון עוד יצירות בשיטת שנים-עשר הטונים.{{הערה|1=שם|יהודה כהן}}
 
כאשר הזמינה תזמורת קול ישראל אצל גלברון יצירה לפי בחירתו לפרס איטליה, הגשים שאיפה נושנה והלחין [[אורטוריה]] רדיופונית לפי "מגילת האש" של [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]], מיצירות השירה הראשונות שקרא לאחר עלייתו ארצה. היצירה, לקולות סופרן, טנור ובס, שני קריינים, [[מקהלה|מקהלות]] ותזמורת הוקלטה בניצוחו בשנת 1966. היא מבוססת על שורה של שנים-עשר טונים, אך איננה מחמירה בחוקי ה[[דודקפוניה]].
 
== פרסים ואותות הוקרה ==
* 1941 - פרס לכינור, התחרות הבינלאומית ב[[ז'נבה]]
* 1942 - פרס לנגינת [[מוזיקה קאמרית]] בתחרות הבינלאומית בז'נבה
* 1963 - [[פרס אקו"ם]] ל"פנטסיה קונצרטית" בשני פרקים ל[[חליל]], [[נבל]] ותזמורת [[כלי קשת]]
* 1971 - פרס אקו"ם לחמישיית כלי נשיפה
* 1973 - פרס [[תחרות הנבל הבינלאומית]] למבוא ורפסודיה לנבל"
 
== קישורים חיצוניים ==