נשיא אוניברסיטה – הבדלי גרסאות

ב[[אוניברסיטה]] מתקיימות שתי הירארכיות ארגוניות: החלק האקדמי, שבראשו עומד [[רקטור]], והחלק המנהלי, שבראשו עומד [[מנכ"ל]]. מעל שני אלה נמצא הנשיא. בחלק מהמדינות, במיוחד מדינות [[חבר העמים הבריטי]], נשיא האוניברסיטה מכונה גם סגן הצ'נסלור, ומעליו ניצבניצבת דמות ייצוגית לגמרי - הצ'נסלור. במדינות אחרות, כמו [[ארצות הברית]], ישנן אוניברסיטאות בהן תפקיד הנשיא מכונה צ'נסלור.

בניגוד לרקטור הנבחר על ידי הסנאט, נשיא האוניברסיטה נבחר על ידי חבר הנאמנים של האוניברסיטה, והאווהוא כפוף לחבר הנאמנים, המהוויםהמהווה את "הבעלים" של האוניברסיטה.

קיימת מחלוקת ציבורית האם על נשיא אוניברסיטה להיות איש אקדמיה. תומכי היות הנשיא איש אקדמיה גורסים שתפקיד הנשיא הינו תפקיד ייצוגי ועל האוניברסיטה להיות מיוצגת על ידי אקדמאי מובהק. לעומת זאת, המתנגדים לדרישה שהנשיא יהיה איש אקדמיה גורסים שתפקיד הנשיא הוא קודם כל תפקיד ניהולי ותפקיד של גיוס משאבים ויש לבחור לתפקיד את האדם המתאים ביותר לביצועו{{הערה|{{דבר||המאבק על כתר הנשיאות|1962/03/30|00302}}}}.

בישראל, רברוב נשיאי האוניברסיטאות הם אנשי אקדמיה, אולם היו נשיאים שלא היו אנשי אקדמיה, כמו [[אליהו אילת]] שהיה נשיא [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] בשנים 1962-1968, [[עמוס לפידות]] ו[[עמוס חורב]] שהיו נשיאי הטכניון ו[[עמוס שפירא]] שהתמנה בשנת 2012 לנשיא [[אוניברסיטת חיפה]]{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|ביקורת על מינוי עמוס שפירא לנשיא אוניברסיטת חיפה|1.1654660|1 במרץ 2012|}}}}.