בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו – הבדלי גרסאות

מאחורי המזבח נמצא [[בית המקהלה]] שעיצובו הסתיים ב-[[1884]]. הוא הוגדל בכ-20 מטרים והפסיפסים שעיטרו אותו נשמרו בשלמותם. הפסיפסים מורכבים משני חלקים שהורכבו יחד, האחד מ[[המאה ה-4]] שמתאר את ישו וסביבו תשעה [[מלאך|מלאכים]] - אזכור למסורת שישו נגלה במהלך ההקדשה הראשונה של הבזיליקה. הפסיפס השני והגדול יותר הוא מ[[המאה ה-13]] ובמרכזו נראית יונה שמסמלת את [[רוח הקודש]], צלב ששוחזר מפסיפס מהמאה ה-9 ונביעה של ארבעה מקורות מים המסמלים את ארבע [[הבשורות]]. המים נשפכים לתוך נהר [[הירדן]] כזכר לטבילת ישו. בין מקורות המים נראית ירושלים החדשה ובה [[עוף החול]] המסמל את נצחיות הכנסייה יושב על ענפי [[עץ החיים]] ופטרוס, פאולוס ומלאך חמוש מגינים על העיר. כמו כן, נראה שם האפיפיור ניקולס הרביעי כשהוא כורע לרגלי [[מרים, אם ישו|מרים הבתולה]] שמניחה את ידה על ראשו כאות להגנתה והקדושים [[אנטוניוס מפאדובה]], [[פרנציסקוס מאסיזי]], [[אנדראס הקדוש]], יוחנן המטביל, יוחנן כותב הבשורה, פטרוס ופאולוס. בחלק התחתון יותר ממשיך הפסיפס בין חלונות האפסיס והוא מתאר את שאר השליחים שביניהם ניתן לראות גם את דיוקנם של מעצבי הפסיפס כורעים לרגלי השליחים ובידיהם כלי העבודה שלהם: [[פטיש]], [[מצפן]] ו[[מד זווית]]. ה[[קתדרה (נצרות)|קתדרה]] שני ה[[עוגב]]ים, הפרסקאות על הקירות וסמלי האפיפיור [[לאו השלושה עשר]] על תקרת בית המקהלה, כולם משיפוצים שנערכו במאה ה-19.<br />

בעבר הכיל המנזר הצמוד לבזיליקה מגורים גדולים ל[[נזיר (נצרות)|נזירים]] ששירתו בבזיליקה, אולם במהלך אפיפיורות אביניון הוזנח המנזר ולא חודש רבות. החלק העיקרי שקיים היום הוא ה[[קלויסטר]] מהמאה ה-13 המוקף עמודים מפוארים עשויים שיש שהיו מקושטים בפסיפסים שאבדו זה מכבר. בקויסטר קיימים חלקי פסלים מימי הביניים ופסל-חזה של [[פלוויה יוליה הלנה]] (הלנה הקדושה, אמו של קונסטנטינוס) מהמאה ה-4.