הרמת סינוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זוטות
מ סקריפט החלפות (לעתים)
שורה 2:
 
== הרמת סינוס פתוחה ==
בהרמת סינוס פתוחה, מבצע המנתח פתח או חלון בצד החיצוני של הלסת על מנת לקבל גישה אל החלל. לאחר פתיחת החלון, מרים המנתח את הרירית המדפנת את חלל הסינוס מבלי לקרוע אותה. בין רצפת החלל לבין הרירית המורמת ממקם המנתח גרגירי עצם כתושה. גרגירי העצם יכולים להיות ממקור אדם, פרה או אפילו סינתטיים. בסיום החדרת הגרגרים, סוגר המנתח את החלל הממולא ותופר את החניכיים. העצם הטבעית של הגוף מחליפה את גרגירי העצם הכתושה בתהליך ביולוגי הנמשך כ-8 חודשים. לאחר שנוצרת עצם טובה ועבה, ניתן להחדיר לתוכה את השתל הדנטלי ולבנות מעליו שיניים חדשות.
 
== הרמת סינוס סגורה ==
בהרמת סינוס סגורה לא פותחים חלון אל תוך הסינוס, אלא מבצעים קדח קטן מאד (כ-3-5 מ"מ בלבד) דרך עצם הלסת מתוך חלל הפה ולא מהצד. דרך החריר שנוצר, דוחף המנתח את רירית הסינוס כלפי מעלה, מחדיר גרגירי עצם כתושה, ולעיתיםולעתים גם שתל דנטלי כבר באותה ישיבה מבלי להמתין להחלפת העצם הכתושה בעצם טבעית. את דחיקת הרירית כלפי מעלה ניתן לבצע באמצעות מכשירים הנקראים: אוסיאוטומים, או באמצעות החדרת צינורית שבקציה בלון מתנפח. ניפוח הבלון מוביל להרמת הרירית. לאחר הסרת הבלון מהאזור, תוחדר העצם הכתושה ואולי גם השתל.
 
== סיכונים וסיכויים ==
רמת ההצלחה של ביצוע הרמת סינוס עומדת על כ-90% עד 95%. כישלון של הטיפול עשוי להיגרם כבר במהלך ביצוע הטיפול עצמו אם רירית הסינוס (הממברנה השניידריאנית), נקרעת. במקרה כזה עשוי המנתח לתקן את הממברנה הקרועה, או להחליט להפסיק את הניתוח. לאחר כ-4 חודשים מתאחה שוב הממברנה וניתן לבצע ניסיון נוסף. סיבוכים מוכרים של תהליך הרמת סינוס הם כאב, נפיחות, זיהום, ואף דלקת כרונית של הסינוסים. מרבית תופעות הלוואי יחלפו בתוך מספר ימים מביצוע התהליך.
 
== ראו גם ==
* [[שתל דנטלי]]