ישראל יהושע זינגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ←עריכת הפתיח: לא אמור להיות בפתיח |
||
שורה 1:
[[תמונה:Israel Joshua Singer.jpg|ממוזער|שמאל|ישראל יהושע זינג, צילום של [[קרל ואן וכטן]]]]
'''ישראל יהושע זינגר''' (ב[[יידיש|כתיב יידי]]: '''זינגער'''; [[30 בנובמבר]] [[1893]] – [[10 בפברואר]] [[1944]]), [[סופר]], [[מחזאי]] ו[[עיתונאי]] [[יידיש
זינגר, בנו של [[רב]], נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[בילגוריי]] שב[[פולין]]. בגיל 15 עבר ל[[ורשה|וורשה]], ובהיותו בן 18 החל לכתוב. כתביו הראשונים פורסמו ב-[[1916]] בעיתוני [[יידיש]]. בין השנים [[1918]]–[[1921]] חי ב[[קייב]], ושם פרסם את סיפורו "פערל" (יידיש: "פנינים"). ב-[[1921]] הפך לכתב של העיתון ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] היידישאי הנפוץ "[[פארווערטס]]". ב-[[1927]] כתב את סיפרו הראשון, "פלדה וברזל". ב-[[1932]] הופיע ב"פארוועטס" מחזהו "יאשע קאלב" (יידיש: "יושע עגל"), שזכה להערכה, הומחז והוא הידוע מבין כתביו. בשנת [[1934]] היגר ל[[ניו יורק]], וב-[[1937]] פרסם את ספרו "האחים אשכנזי", הנחשב לספר מופת בשפה היידית.
שורה 11:
(Widzewska Manufaktura) והשניים התידדו מאוד. כעבור כ-20 שנה המנהל כהן לקח את בנו הצעיר אוסקר כעזר כנגדו. אוסקר נכנס "לעובי הנול" והכיר את כל החוטים וכעבור כ-10 שנים (בתחילת המאה ה-20) כשנפטר בעל המפעל הגרמני והבעלות עברה לידי בניו הנובו-רישים שלא גרו בלודז' ולא התעניינו במפעל, הציע להם אוסקר לפטר את אביו ולמנות אותו למנהל בלעדי. יורשי המפעל שקיבלו בינתיים תואר אצולה בגרמניה על תרומתם לכלכלה, היו זקוקים לכסף רב כדי לקיים אורח חיים ראוותני. הכנסות המפעל לא הספיקו ואוסקר הפך את המפעל לחברת מניות וסיפק את דרישותיהם הגוברות לכסף על ידי מכירת מניות. כאשר בבוא היום נקבעה אספת בעלי מניות התברר שמי אם לא אוסקר הוא בעל רוב המניות. וכך השתלט בתחילת המאה ה-20 על המפעל."
זינגר היה אחיהם של חתן [[פרס נובל לספרות]], [[יצחק בשביס זינגר]], ושל הסופרת [[אסתר קרייטמן]].
נפטר בניו יורק בשנת [[1944]], בגיל 51.
| |||