ג'ורג' הרברט מיד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: kk:Мид Джордж Герберт |
מ ←חשיבות המשחק: קישורים פנימיים |
||
שורה 46:
===חשיבות המשחק===
במשחק כמו בפעילות לשונית, המפתח ליצירת [[מודעות עצמית]] הוא התהליך של לקיחת תפקידים. במשחק (play) פשוט, ילד או ילדה לוקחים תפקיד של אחר ופועלים כאילו הם היו באמת בעלי התפקיד (אמא, אבא, חיה, תפקיד וכדומה). צורה מורכבת יותר של משחק תפקידים (game), היא הפנמה לא רק של דמות אחרת ספציפית, אלא גם של תפקידי כל האחרים המשתתפים במשחק. במשחק המורכב, המופיע בשלב מאוחר בהתפתחותנו, אנו מבינים ומפנימים גם כללי-משחק, מה שמאפשר לנו לתפוש את העמדות של כל המשתתפים כאחידות סימבולית: אחידות זו היא האחר המוכלל. האחר המוכלל הוא "עמדה מוכללת מאורגנת" אשר ההתייחסות אליה היא המאפשרת לנו להגדיר את ההתנהגות שלנו עצמנו בתוך הקונטקסט התפקידי. כשאנחנו יכולים לראות את עצמנו מנקודת מבטו של האחר המוכלל, אנחנו משיגים בעצם את המודעות העצמית במלוא מובנו של המושג.
המשחק, במובן של game, הוא השלב בתהליך החברתי בו אנחנו משיגים את העצמיות שלנו. אחת התרומות החשובות ביותר של מיד להתפתחות חשיבה חברתית ביקורתית היא, הניתוח שלו את המשחק במובן game, והצגת המשמעות החברתית והפסיכולוגית של המשחק ככלי של פיקוח חברתי:
שורה 57:
תהליך החיברות מתרחש מול סוגים שונים של ארגונים חברתיים, אשר לחלקם כוח התמדה בעוד האחרים זמניים יחסית, אליהם נכנסים הילד והילדה, ומשחקים בהם משחקים חברתיים שונים. הילדות (בחלקה), היא תקופה בה אנו אוהבים להשתייך ונכנסים לתוך ארגונים שונים אשר מתקיימים ונעלמים כבעלי משמעות בעולמנו. אנו רוכשים את המסוגלות לתפקד במכלול המאורגן, ולפיכך, מפתחים נטייה לקבע את עצמנו בתוך מערכות היחסים שלו עם הקבוצה אליה אנו משתייכים ושאת כלליה אנחנו מכירים. כל התהליך כולו, מרכזי להתפתחות המוסרית של ילדות וילדים (רעיון שמופיע מאוחר יותר אצל [[פיאז'ה]]). הוא מכונן אותם כחברים מודעים לעצמם בקהילה (Mind, Self and Society p. 160).
===ה-me וה-I===
| |||