קרב נהר יאלו (1894) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{מלחמה| |שם המלחמה=מלחמת סין-יפן הראשונה |חלק מ= |תמונה=[[קובץ:Battle of the Yellow Sea by Korechika.jpg|250px|]..." |
מ זוטות |
||
שורה 50:
==הקרב==
בבוקר ה-17 בספטמבר 1894 שייטה שייטת יפנית מול חופי קוריאה. השייטת התחלקה לשתי פלגות שכללו את [[אוניית דגל|אוניית הדגל]] של [[אדמירל]] איטו "מצושימה
בשעה 11:40 הבחינו הספינות היפניות בשייטת הסינית שעשתה את דרכה מ[[טיינג'ין]], וליוותה שש ספינות להובלת חיילים, עליהן 7,000 חיילים, 80 תותחים ו-400 סוסי [[פוני]], שנועדו לתגבר את פיונגיאנג, אף על פי שהקרב כבר נגמר יום לפני כן בתבוסת הסינים. השייטת הסינית כללה את אוניות המערכה "דינגיואן" ו"ז'ניואן
השייטת הסינית הפליגה בקו אחד, שבמרכזו שתי אוניות המערכה. שתי הפלגות היפניות התקדמו מולה, ופלגת הסיוע פנתה לתקוף את אגפה הימני, והפלגה המרכזית - את השמאלי. בתגובה, עברו הסינים למבנה ראש חץ, שבקודקודו אוניות המערכה. ב-12:03 הניפה אוניית הדגל של איטו, מצושימה, את דגל הצי הקיסרי, שסימן את התחלת הקרב. כשהגיעה פלגת הסיוע למרחק של 6,000 מטרים מהשייטת הסינית, בשעה 12:45, פתחו האחרונים באש. פלגת הסיוע המשכיה להתקדם תחת אש, סגרה את המרחק ל-3,000 מטרים, והשיבה אש על שתי הספינות הקיצוניות במבנה הסיני, צ'אויונג ויאנגווי, ב-13:05. הפלגה היפנית המשיכה לירות תוך כדי התקדמות, וכשהגיעה למרחק 1,600 מטרים מהספינות הקיצוניות עלתה הצ'אויונג באש והחלה לנטות, ובמהרה שקעה. בשלב זה עקפה הפלגה את המבנה הסיני ורבע שעה לאחר מכן פנתה על מנת לחבור לפלגה המרכזית.
שורה 58:
במקביל, התקשתה הקורבטה היאיי לשמור על קצב ההפלגה של שאר הפלגה, והשתרכה מאחור. דינגיואן ואחת מספינות התותחים פתחו עליה באש, אך נאלצו להפסיק לאחר שהתקרבו אחת לשנייה יתר על המידה. היאיי הצליחה לחמוק מבעד לשורה הסינית, והמתינה לשאר הפלגה, שחצתה את הקו אף היא, ופנתה לתקוף את השייטת הסינית מעורפה. בשעה 15:00 עמדו שתי הפלגות היפניות זו לצד זו, וביניהן נמצאה השייטת הסינית. אש כבדה נפתחה על דינגיואן, שהחלה לעלות באש, בעוד הז'נגיואן נסוגה מהקרב.
בשעה 15:30 נפגעה מצושימה מפגז שנורה מדינגיואן, והתפוצץ במחסן תחמושת שהוציא את אחד מתותחיה מכלל פעולה, וגרם למותם ולפציעתם של שישים אנשי צוות. הספינה נטתה ושריפה פרצה בה, אך אנשי הצוות התגברו על הנזק והשיבו את הספינה למצב פעולה. כעת שבה השייטת היפנית והפנתה את מלוא כוח האש שלה על אוניות המערכה הסיניות, אך מלבד תותחי 320 ה[[מילימטר]]ים של צושימה, לא הצליחו הספינות האחרות לחדור את השריון העבה שהגן על אוניות המערכה.
בינתיים פתחה פלגת הסיוע במרדף אחר שאר הספינות הסיניות. בשעה 15:52 הפגיזה טקצ'יהו את ג'ינגיואָן, ולאחר שהשיגה אותה, פתחה עליה גם יושינו באש. בשעה 16:48 פרצו מספר שריפות על סיפון הג'ינגיואָן, והיא החלה לנטות. לאחר זמן קצר הרעיד את הספינה פיצוץ אדיר, שככל הנראה היה חדר ה[[דוד חימום|דוודים]] שלה, והיא שקעה במהרה.
לקראת השקיעה נסוגו שני הצדדים. סאיקיו-מארו, אקאגי והיאיי שניזוקו שבו לבסיסן, ומצושימה הפליגה ל[[מספנת הצי בקורה]]. מכיוון שבשייטת הסינית היו באותה עת ספינות טורפדו נוספות, החליטו היפנים שלא לערוך התקפה לילית, ולפיכך החליטו להמתין לבוקר. בבוקר ה-[[18 בספטמבר]] שבה השייטת היפנית לאזור הקרב, אך לא הצליחה לאתר את השייטת הסינית, מלבד את הסיירת יאנגווי, שעלתה על [[שרטון]], וטובעה באמצעות טורפדו. ליפנים התברר שבמהלך הלילה נסוגו הספינות הסיניות לנמל [[פורט ארתור]], על מנת להימנע מעימות נוסף.
==תוצאות הקרב==
הנפגעות העיקריות בצד היפני כללו את מצושימה, היאיי, אקאגי וסאיקיו-מארו. ספינות נוספות ספגו נזקים קלים. לעומת זאת, איבדו הסינים חמש ספינות (ג'ינגיואן, צ'יואן, יאנגווי, צ'אויונג ואחת מספינות התותחים), שלוש ספגו נזקים כבדים, ובסך הכל נהרגו 850 אנשי צוות ו-500 נפצעו. צי בייאנג נסוג לנמל [[פורט ארתור|לוּ'שׁוּנְקוֹאוּ]], ומאוחר יותר לנמל וויי-האי-וויי, שם הושמד סופית ב[[קרב וויי-האי-וויי]].
ברמה הבינלאומית, זכה הניצחון היפני לשבחים גם ממעצמות [[אירופה]], ועיתונים רבים דיווחו אודותיו. עם זאת, היועצים הזרים של צי בייאנג זכו אף הם לשבחים על שהצליחו לחלץ את אוניות המערכה הסיניות ללא נזק רב, ועל שגרמו לסינים להלחם עד סוף הקרב ולא לסגת.
==לקריאה נוספת==
| |||