שביל קליפות התפוזים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עיטור אנדרס ולא פרס אנדרסן; סקריפט החלפות
שורה 11:
|תורגם לשפות= [[אנגלית]]<ref>http://en.wikipedia.org/wiki/Nachum_Gutman#Published_works</ref>
}}
'''שביל קליפות התפוזים''', (או בשמו המלא: '''שביל קליפות התפוזים: הרפתקאות מראשית ימי תל אביב''') הוא [[רומן היסטורי]] לילדים ונוער שנכתב על ידי [[נחום גוטמן]]. הספר מגולל את הסיפור של [[גירוש תל אביב]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], ואת ראשית ימי השלטון הבריטי בארץ. כבכל ספריו, גוטמן אייר את הספר, והציורים מהווים חלק בלתי נפרד מהעלילה. הספר יצא לאור לראשונה בשנת [[1958]] בהוצאת "יבנה", ומאז הודפסו גרסאות מתוקנות רבות. הספר זיכה את גוטמן באותב[[פרס ובפרסאנדרסן#עיטור הבינלאומיכבוד|עיטור כבוד על שם [[הנס כריסטיאן אנדרסן]] לספרות ילדים ונוער.{{הערה|1=IBBY, ''[http://www.literature.at/viewer.alo?objid=14782&viewmode=fullscreen&scale=3.33&rotate=&page=13 IBBY Honour List (1956-1980)]'', 1.1.2004, p.11.}}
 
בהקדמה הקצרה, הדגיש גוטמן כי אירועי הספר התרחשו במציאות, וכי התיאורים הציוריים באים להמחיש לקורא את האווירה של התקופה.
שורה 21:
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התעורר החשש אצל השלטונות [[האימפריה העותמאנית|העותמאניים]] מפני פלישה ימית של [[הצי הבריטי]] ל[[ארץ ישראל]]. על כן, הוצאו צווים לפינוי [[עיר נמל|ערי הנמל]] בארץ לכל אורכו של חוף [[הים התיכון]]. בין הערים הללו הייתה [[יפו]] והשכונה תל אביב הסמוכה. הן פונו רשמית מתושביהן, אך בפועל הפינוי יושם רק אצל התושבים היהודים ולא אצל הערבים. תושביה ה[[יהודים]] של השכונה הצעירה נאלצו לנדוד בכל רחבי היישוב היהודי בארץ, כאשר היעדים המרכזיים למפונים היו ה[[מושבה|מושבות]] העבריות ובכלל זה [[פתח תקווה]], יישובי [[הגליל]] ו[[ירושלים]].
 
לבסוף, הבריטים לא פלשו לארץ ישראל מן הים כי אם דרך מדבר [[סיני]]. הגייסות הבריטים הלמו בתורכיםבטורקים וכבשו לבסף את כל ארץ ישראל. בעקבות הכיבוש הצבאי הורשו גם תושבי תל אביב לשוב לבתיהם.
 
== העלילה ==
 
הספר מסופר בגוף ראשון בידי דמותו של נחום, נער כבן 15 שגר בשכונה [[תל אביב]]. בעקבות הגירוש, הוא ומשפחתו עוברים להתגורר ב[[סוכה|סוכות]] ארעיות בפאתי המושבה פתח תקווה. בזמן זה קרבות נערכים לכל אורכה של הארץ בין הצבא הבריטי ובין התורכיםהטורקים, והאחרונים מחפשים מגוייסיםמגויסים חדשים לכוחותיהם ותופסים צעירים ברחובות ובדרכים. בהפצרת סבתו, נחום בורח דרך ה[[פרדס|פרדסים]]ים כדי שלא יגויס.
 
במהלך הבריחה, נחום נפגש בנער נוסף (שמו נשאר אלמוני עד סוף הספר), שצריך להגיע לתל אביב בגלל שליחות חשובה ביותר. כדי להגיע לעיר, הוא עוקב אחרי שביל של קליפות תפוזים שהשאירו חבריו. נחום והנער נקלעים אל חזית הקרב המשתולל, אך מצליחים בסופו של דבר להסתנן דרך החזית לתוך העיר.
 
בהגעתם לעיר, נפצע הנער מבקבוק סודה ומאושפז ב[[בית חולים|בית החולים]] הקטן של תל אביב. תוך כדי מתגלה גם מטרת שליחותו של הנער - לפני שגורשו מן העיר, החביאו כל התושבים תיקים מתחת לרצפת אחד הבניינים בתקווה לשוב לשם ביום מן הימים. אחד מן התיקים היה מסומן במילים "כלו כל הקיצין", ובו היה חבוי [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] רב שנאסף מיהודי התפוצות, שאמור לסייע רבות לקיום היישוב היהודי בארץ. הבעייההבעיה היא שהצבא הבריטי קבע את מפקדתו באותו בניין, ולכן אי אפשר להוציא את התיקים מהרצפה.
 
הילד הפצוע ונחום נעזרים בחברם גן גנין,{{הערה|שמו הספרותי של דן דנין מנערי תל אביב, בן למשפחת [[יחזקאל דנין (סוכובולסקי)|דנין]].}} שקשר קשרים עם אחדים מאנשי הצבא, כדי לארגן מסיבה לכבוד החיילים הבריטיים, בהשתתפות רבים מתושבי העיר. תורך כדי המסיבה, כאשר החיילים עסוקים בחגיגות, זכריה פונימיו, המכונאי של [[מגדל מים|מגדל המים]] אשר ניצב בתחילת [[שדרות רוטשילד]], נכנס בחשאי לתוך הבניין ומוציא את התיק מהרצפה. לאחר שהאוצר הגנוז בידיהם, מבריחים הנערים את התיק באמצעות מכונית צבאית של הכוחות ה[[אוסטרליה|אוסטרליים]], אשר מביאה אותם לפתח תקווה ולמפגש עם מנהיגי היישוב היהודי.
 
== מוטיבים מרכזיים בספר ==
* מושם דגש על ההבדל הגדול בין השלטון התורכיהטורקי לבין השלטון הבריטי בארץ. החיילים התורכיםהטורקים מתוארים כפראים אשר הורסים ורוצצים כל דבר הבא בהישג יד. כך למשל, בראשית הספר, חייל תורכיטורקי מתנפל על ה[[כוורן]] של פתח תקווה. הכוורן מפציר בו שייקח את ה[[דבש]] מתוך הכוורות אך שלא יהרוס את בתי ה[[דבורה (חרק)|דבורים]], אך החייל לא נענה והורס את פרי עמלו של הכוורן. לעומת זאת, החיילים הבריטיים, וכן החיילים האוסטרלים מתוארים כאצילי נפש ונדיבים. הם נותנים [[צדקה]] לקבצנים ברחוב, ואומרים תודה לפקידים יהודים שמסייעים להם, דבר שלא היה עולה על הדעת תחת שלטון תורכיטורקי.
 
* במהלך הספר מגלה המחבר על קיומה של [[הצהרת בלפור]]. הוא מתחבט רבות בשאלה מה משמעותה של ההצהרה, והאם בעקבות כך מובטח קיומו של היישוב היהודי בארץ. בתגובה לכך, הוא נענה כי אמנם יש הצהרה אבל העובדות בשטח הן שיקבעו בסופו של דבר מה יעלה בגורלה של ארץ ישראל.
 
* במהלך הספר המחבר מבטא לא פעם [[געגוע|געגועים]]ים לראשית ימיה של תל אביב. פעמים רבות, כאשר מוזכרת נקודת ציון מתקופת הסיפור, כמו מגדל המים הישן של העיר, הוא קובל על התעלמות ה[[עירייה]] ממונומנטים היסטוריים אלו, ועל כך שמקומות כאלו אף נהרסו, לכאורה בכדי לאפשר את צמיחתה של העיר.
 
== השפעה ==
שורה 51:
 
==הערות שוליים==
 
<references/>