שביל קליפות התפוזים – הבדלי גרסאות

|תורגם לשפות= [[אנגלית]]<ref>http://en.wikipedia.org/wiki/Nachum_Gutman#Published_works</ref>

}}

 

בהקדמה הקצרה, הדגיש גוטמן כי אירועי הספר התרחשו במציאות, וכי התיאורים הציוריים באים להמחיש לקורא את האווירה של התקופה.

ב[[מלחמת העולם הראשונה]] התעורר החשש אצל השלטונות [[האימפריה העותמאנית|העותמאניים]] מפני פלישה ימית של [[הצי הבריטי]] ל[[ארץ ישראל]]. על כן, הוצאו צווים לפינוי [[עיר נמל|ערי הנמל]] בארץ לכל אורכו של חוף [[הים התיכון]]. בין הערים הללו הייתה [[יפו]] והשכונה תל אביב הסמוכה. הן פונו רשמית מתושביהן, אך בפועל הפינוי יושם רק אצל התושבים היהודים ולא אצל הערבים. תושביה ה[[יהודים]] של השכונה הצעירה נאלצו לנדוד בכל רחבי היישוב היהודי בארץ, כאשר היעדים המרכזיים למפונים היו ה[[מושבה|מושבות]] העבריות ובכלל זה [[פתח תקווה]], יישובי [[הגליל]] ו[[ירושלים]].

 

 

== העלילה ==

 

 

במהלך הבריחה, נחום נפגש בנער נוסף (שמו נשאר אלמוני עד סוף הספר), שצריך להגיע לתל אביב בגלל שליחות חשובה ביותר. כדי להגיע לעיר, הוא עוקב אחרי שביל של קליפות תפוזים שהשאירו חבריו. נחום והנער נקלעים אל חזית הקרב המשתולל, אך מצליחים בסופו של דבר להסתנן דרך החזית לתוך העיר.

 

 

הילד הפצוע ונחום נעזרים בחברם גן גנין,{{הערה|שמו הספרותי של דן דנין מנערי תל אביב, בן למשפחת [[יחזקאל דנין (סוכובולסקי)|דנין]].}} שקשר קשרים עם אחדים מאנשי הצבא, כדי לארגן מסיבה לכבוד החיילים הבריטיים, בהשתתפות רבים מתושבי העיר. תורך כדי המסיבה, כאשר החיילים עסוקים בחגיגות, זכריה פונימיו, המכונאי של [[מגדל מים|מגדל המים]] אשר ניצב בתחילת [[שדרות רוטשילד]], נכנס בחשאי לתוך הבניין ומוציא את התיק מהרצפה. לאחר שהאוצר הגנוז בידיהם, מבריחים הנערים את התיק באמצעות מכונית צבאית של הכוחות ה[[אוסטרליה|אוסטרליים]], אשר מביאה אותם לפתח תקווה ולמפגש עם מנהיגי היישוב היהודי.

 

== מוטיבים מרכזיים בספר ==

 

* במהלך הספר מגלה המחבר על קיומה של [[הצהרת בלפור]]. הוא מתחבט רבות בשאלה מה משמעותה של ההצהרה, והאם בעקבות כך מובטח קיומו של היישוב היהודי בארץ. בתגובה לכך, הוא נענה כי אמנם יש הצהרה אבל העובדות בשטח הן שיקבעו בסופו של דבר מה יעלה בגורלה של ארץ ישראל.

 

 

== השפעה ==

 

==הערות שוליים==

<references/>