כריסטופר אישרווד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: cy:Christopher Isherwood
מ ←‏קורות חייו: סיפורי ברלין
שורה 7:
בבית הספר הוא פגש לראשונה את [[וו. ה. אודן]], והשניים נשארו חברים טובים כל ימי חייהם. מאוחר יותר הוא למד בקולג' קורפוס קריסטי ב[[אוניברסיטת קיימברידג'|קיימברידג']], שם הוא פגש את המשורר [[סטיבן ספנדר]], שלמד עם אודן ב[[אוניברסיטת אוקספורד|אוקספורד]], והשלושה יצרו מעין [[חבורה ספרותית]] והשפיעו זה על דרכו של זה. אחד ממקורות הטובים ביותר על חייו של אישרווד בתקופה זו הוא ספרו האוטוביוגרפי של ספנדר, "עולם בתוך עולם". עם אודן הוא חיבר שני מחזות: "אל הגבול", ו"הכלב מתחת לעור".
 
אישרווד, שהתנכר למוצאו האריסטוקרטי וגילה כי הוא [[הומוסקסואליות|נמשך לגברים]], נטש את אנגליה ועבר לגור ב[[ברלין]], בירתה התוססת של [[רפובליקת ויימאר]] הצעירה, שנודעה בחופש המיני ששרר בה. הוא חי בעוני רב, עבד כמורה פרטי, וכתב באותה תקופה את ה[[רומן]] הראשון שלו, "כל הקושרים" (all the conspirators), וכן [[סיפורי ברלין|אוסף סיפורים קצרים]] שיצאו לאור בשם "פרידה מברלין". מאוחר יותר הפך עיבודו של המחזאי ג'ון ואן-דרוטן לסיפורים אלה למחזה "אני מצלמה", שעליו התבסס ה[[מחזמר]] "[[קברט (מחזמר)|קברט]]" של קנדר ואב ובוב פוסי - והפך למשענתו הכלכלית האיתנה ביותר של אישרווד. בספטמבר [[1931]] הציג בפניו המשורר [[ויליאם פלומר]] את [[א. מ. פורסטר]]; השניים התיידדו, ופורסטר היה למורו הרוחני של אישרווד.
 
ברומן "כריסטופר ובני מינו" ([[1976]]), המתאר (בגוף שלישי) את חייו של אישרווד בשנים [[1929]] - [[1939]], הוא מתייחס לנטייה שלדבריו הייתה "לא יוצאת-דופן בקרב הומוסקסואלים מן המעמד הגבוה": הוא לא הצליח להשתחרר מן הלחץ בחברת בחורים בני ארצו ומעמדו. "הוא היה זקוק לזר מן המעמד הנמוך". לאחר הרפתקאות מיניות שונות - גם [[הטרוסקסואליות]] - בסופו של דבר הוא מצא לעצמו חבר צעיר ממעמד נמוך בשם היינץ, ורוב הספר מתאר את מערכת היחסים שלהם בשנים שבהן הידרדרה גרמניה לעבר [[פשיזם]] ומלחמה. הם נאלצו להימלט מברלין, ועברו בין ערי אירופה, עד שהיינץ נלכד בגרמניה ואולץ להתגייס לצבא (אישרווד פגש אותו ואת אשתו לאחר המלחמה).