חיים מרדכי רולר – הבדלי גרסאות

לאחר השואה היה עסוק בהשגת היתר נישואין של גברים ששרדו ונשותיהם נלקחו ל[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]], ובעיקר [[אושוויץ-בירקנאו]] שהיה הגדול בהם (כונה גם [[אושוויץ 2]] ו[[בירקנאו]]). הוא הקים למטרה זו בית דין מיוחד בבודפסט שהיה מסונף תחת "הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה". הוא היה נשיא "ועד הרבנים" שהוקם לעניין זה ב[[ארד (עיר)|ארד]] וזירז את ראשי היהדות החרדית של הונגריה להקים ביד דין מיוחד בנושא זה גם בעיר זו. הוא עצמו התגורר באותה זמן בבוקרסט שאליה גלה לאחר שגורש מטרגו-ניאמץ. אחד מחברי בית-הדין שהוקם בארד, הרב יעקב סגל ליבוביץ שהיה דיין בעיירה [[קאפושוואר]], בא לבוקרסט לשאול את ר' חיים מרדכי מה אפשר לעשות לגבי הגברים האלו. הר רולר התכוון להקים בבוקרס אספת רבנים גדולה שתדון במקרים אלו, אך עשרה רבנים שנו בעניין וביניהם הרבנים [[דוד שפרבר (רב)|דוד שפרבר]] שכיהן רבה של קהילת [[בראשוב]], [[צבי קינסטליכר]] ששימש כראב"ד [[סבן]] והאדמו"ר ר' [[חיים מאיר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. הרב רולר הדגיש בפסק הדין המתיר שהוא ניתניתן בתנאי שישנה עדות של עדים כשרים שהאישה נשלחה ב[[סלקציה]] באושוויץ לצד שמאל להמתה ב[[תא גזים|תאי הגזים]] ובתנאי 'שיקבלו הבעל והאשה (שעומד לישא עכשיו) בחרם, בנדר ובשבועה ויתחייבו בע"פ ובכתב' שאם האישה בכל זאת נותרה בחיים ותחזור, יהיה אסור לבעל לחיות עם אחת מהן עד שייתן גט למי מהן שיחפוץ. ומדגיש הרב רולר שללא קבלה והתחייבות זו אסור לחתן את הזוגות.