חוק יסוד: הממשלה (בחירה ישירה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קישורים חיצוניים: קישור לנוסח החוק |
מ ←רקע: הגהה, תיקון ד-משמעות, האוטובוסים אינם של אגודת ישראל והערבות אינה של מודעי |
||
שורה 4:
מאז הכריזה על עצמה [[האספה המכוננת]] כ[[בית מחוקקים]], הייתה נהוגה בישראל [[דמוקרטיה פרלמנטרית]], המבוססת על הצבעה ארצית ל[[הכנסת|כנסת]] (בית המחוקקים), והרכבת [[ממשלת ישראל|ממשלה]] מתוכה. [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] היה מטיל על אחד מ[[חברי הכנסת]] (בדרך כלל, על יושב ראש ה[[סיעה]] הגדולה ביותר) להרכיב ממשלה, שהייתה מכהנת מכוח אמון הכנסת.
הממשלות שהוקמו בצורה כזאת היו ממשלות [[קואליציה]] שהתבססו על [[שלטון הרוב|רוב]] בכנסת. ריבוי המפלגות והתיקו הפוליטי הביאו לאי-יציבות במערכת, שהתבטא בנסיונות תכופים להרכיב מחדש קואליציות שיחליפו ממשלות מכהנות. בראשית [[שנות התשעים של המאה העשרים|שנות ה-90]] הגיע לשיאו המיאוס בקרב הציבור ממההתנהלות הפוליטית, שנתפסה בעיניו כמאופיינת בציניות, [[כלנתריזם]] וסחר-מכר. ב-[[1990]] התרחש האירוע שכונה "[[התרגיל המסריח]]" - ניסיונו של ח"כ [[שמעון פרס]] להפיל את [[ממשלת האחדות הלאומית]] על ידי [[הצעת אי אמון]], והרכבת ממשלת שמאל-חרדים. הניסיון כשל, וח"כ [[יצחק שמיר]] הקים ממשלת ימין-דתיים-חרדים. בעת הרכבת ממשלתו, נתקל בתביעות פוליטיות רבות (כדוגמת תביעתו של [[יצחק מודעי]] ל"ערבות עשרת מיליון הדולרים" והחוק של [[
== תוכנו של חוק הבחירה הישירה ==
|