אמאוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 17:
[[הברית החדשה]] מציינת שתי גרסאות למרחקה של אמאוס מירושלים: בחלק מכתבי היד מוזכרת אמאוס במרחק 60 סטדיות מירושלים ובחלקם במרחק 160 סטדיות. כתבי היד המזכירים את המספר 60 רבים בהרבה מאלו המזכירים את המספר 160 (מתוך כ-3,000 כתבי יד של הברית החדשה שנמצאו רק כעשרים מזכירים את המספר 160 סטדיות). יחד עם זאת, הקודקסים המועטים המזכירים את המספר 160 סטדיות הינם בעלי מידת אמינות גבוהה ועתיקים יותר. לדוגמה, אחד מכתבי היד המגדילים את המרחק בין אמאוס לירושלים ל-160 סטדיות הוא [[קודקס סינאיטיקוס]], כתב יד מ[[המאה ה-4]], שהוא אחד העותקים העתיקים והחשובים ביותר של הברית החדשה.
ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] קבע [[אוסביוס]] ב[[אונומסטיקון]] כי אמאוס שבברית החדשה היא ניקופוליס שבעמק איילון, ובכך אימץ את המספר 160 סטדיות. בעקבות אוסביוס אימץ [[הירונימוס]] את הזיהוי בתרגומו ל[[לטינית]] של האונומסטיקון, אף כי בתרגומו ל[[וולגטה]] הוא השאיר את המספר 60. על סמך אנלוגיה מעורפלת של שמות ומרחקים, זוהו מקומות שונים ב[[ארץ ישראל]] בתקופות שונות כאמאוס שבברית החדשה: ה[[קסטל]], [[קאלוניה]], [[אבו גוש]], [[עמואס]], [[כנסיית אל-קובייבה|אל-קובייבה]], [[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]], חירבת חמסה דרומית מערבית ל[[בתיר]], [[ארטאס]] הסמוכה ל[[בריכות שלמה]] ועוד. הוויכוח על הזיהוי המדויק לא הגיע לסיומו, ועד היום מנסים אנשי הכנסייה השונים להגן על הזיהוי המקובל עליהם. נראה כי חשיבות הזיהוי של האתר המקורי נובעת בין השאר מכך שלרבים מהצליינים המבקרים במקומות הקדושים חשיבות המקום הקדוש אינה טמונה רק בזיכרון המסורת ובתפילה, אלא בידיעה כי המקום הוא אותנטי.
== האתרים העיקריים המזוהים עם אמאוס ==
שורה 32:
=== אל-קובייבה: ימי הביניים ועד היום ===
{{ערך מורחב|כנסיית אל-קובייבה}}
מעיון קפדני במסלולי הצליינים הלטיניים, נראה כי הזיהוי של אמאוס בקובייבה לא היה קיים ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], אז רווחו שני הזיהויים של אמאוס בניקופוליס ובאבו גוש. הכפר הפרנקי באל-קובייבה היה יישוב הקבע הראשון במקום והוא נבנה בשנות העשרים של המאה ה-12. בתקופה זו נבנתה במקום כנסייה שכנראה שימשה ככנסייה קהילתית (פרוכיאלית) ולא היה לה קשר למסורות אמאוס. כאשר גורשו ה[[צלבנים]] מ[[ירושלים]] ומ[[הרי יהודה]] במחצית המאה ה-13, נאלצו עולי רגל נוצרים לעלות מ[[יפו]] לירושלים דרך [[רמלה]] ו[[נבי סמואל]]. האיסור לבקר במקומות הקדושים שמסביב לירושלים גרם לנדידת מסורות עתיקות לאתרים נגישים. הימצאותה של קובייבה על הדרך שבה הלכו, שרידי הכנסייה מ[[ימי הביניים]] באתר, וריחוקה של קובייבה כשישים סטדיות מירושלים, התאימו למקורות. מורי הדרך ה[[פרנציסקנים]] שליוו את הצליינים החלו לגבש בתקופה זו את הזיהוי של אמאוס עם אל-קובייבה. בראשית [[המאה העשרים]] נבנתה במקום כנסייה פרנציסקנית שהוקדשה ב-[[1902]].
| |||