אמאוס – הבדלי גרסאות

השם אמאוס הוא צורתו היוונית של השם העברי חמת או השם הארמי חמתא שמצביע על מרחצאות חמים שהיו במקום. הכפר הערבי עמואס, שהתקיים במקום עד [[1967]], שימר את השם הקדום "אמאוס". אין כיום ספק כי אמאוס שהתפרסמה בקרבות המכבים ושהייתה ידועה כ[[אמאוס ניקופוליס]] בתקופה הרומית והביזנטית היא אמאוס שב[[עמק איילון]]. על יסוד מסורת מהמאה ה-3, זיהו הביזנטיים את אמאוס של [[הברית החדשה]] עם זו המוזכרת ב[[ספר מקבים א']] ובכתבי [[יוסף בן מתתיהו]]. זיהויה של אמאוס במקום זה עמד לה עד לתקופת ה[[ממלכת ירושלים|צלבנים]]. המרחק בין אמאוס ניקופוליס לירושלים הוא המכשלה העיקרית לזיהויה עם אמאוס האוונגלית. המרחק, 176 סטדיות מקורב ל-160, אך כאמור, המרחק המקובל כיום על החוקרים הוא זה של 60 סטדיות מאמאוס האוונגלית לירושלים. בתקופה הביזנטית נבנתה במקום כנסייה. לאחר מכן נדדה המסורת ל[[אבו גוש]], והכנסייה הצלבנית שנבנתה באמאוס ניקופוליס על חורבות הכנסייה הביזנטית, מתייחסת, כנראה, למסורת אחרת, הקושרת את המקום לאחים ה[[חשמונאים|מכבים]] בגלל קרבתו ל[[מודיעין (עיר קדומה)|מודיעין]]. בעקבות חזון שהתגלה בשנת [[1878]] בפני [[מרים בווארדי]], [[נזיר]]ה [[כרמליטים|כרמליתית]] מבית לחם, שוב עלה זיהויה של אמאוס ניקופוליס עם האירוע המתואר בברית החדשה. בחזון הובהר לנזירה כי האתר הסמוך ל[[לטרון]] הוא אמאוס, שעליה סיפר [[לוקאס]]. הכרמליתיות קנו את השטח מהכפר הערבי עמואס, ובאתר החלו חפירות. בהמשך הוקם במקום "[[בית השלום]]", המשמש מאז [[19941993]] את קהילת בני האושר.