ויקיפדיה

מיכאיל פרוכורוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 9:
 
==ביוגרפיה==
מיכאיל פרוכורוב נולד לדמיטרי פרוכורוב שהיה ראש המחלקה לקשרים בינלאומיים של הוועדה הממלכתית לספורט ותרבות הגוף של בריה"מ (Управления международных связей Госкомспорта СССР), כיום המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של [[משרד הספורט והנוער של רוסיה]], עובדה שאפשרה לו לנסוע עם אביו מסביב לעולם, [[פריבילגיה]] שנמנעה ממרבית תושבי [[ברית המועצות]]. אביו דמיטרי היה בוגר המחלקה לחקר [[פולימר|פולימרים]] במכון המוסקבאי לבניית מכונות כימיות (כיום אוניברסיטת מוסקבה הממלכתית להנדסה אקולוגית). אחותו של מיכאיל, אירינה פרוכורובה, היא [[מבקר אמנות|מבקרת ספרותית]] ועורכת המגזין "תסקיר ספרותי חדש" (Новое литературное обозрение).
 
לאחר סיום בית הספר התכיון התקבל לליומדים אקדמאים, אך העדיף להתגייס לצבא. בשנים [[1983]]-[[1985]] שירת ב[[הצבא האדום|צבא האדום]]. עם סיום השרות הצבאי חזר ללמוד. ב-[[1988]], בשנתו האחרונה במכון הפיננסי המוסקבאי, הוא היה לחבר [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]]{{הערה|[http://mprokhorov.com/media/inthenews/150/ ציטוט מתוך ריאיון שנתן פרוכורוב]}}. ב-[[1989]] סיים את הפקולטה ליחסי כלכלה בינלאומיים של המכון המוסקבאי לכלכלה (כיום [[האוניברסיטה הפיננסית של ממשלת רוסיה]]), יחד עמו בקורס למד [[אלכסנדר חלופונין]], לימים [[מושל]] [[מחוז קרסנויארסק]] ו[[אנדריי קוזלוב]], מי שהיה בנקאי בכיר וכיהן כסגן נגיד [[בנק רוסיה]] ונרצח.
מוצאו של פרוכורוב מן ה[[קולאקים]], חקלאים שחיו ברוסיה הקיסרית, בתקופת טרום המהפכה. סבתו של פרוכורוב, אנה בלקינה, הייתה [[מיקרוביולוגיה|מיקרו-ביולוגית]] ובתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] סירבה לעזוב את [[מוסקבה]].
 
ב-[[1989]] סיים את הפקולטה ליחסי כלכלה בינלאומיים של המכון המוסקבאי לכלכלה (כיום [[האוניברסיטה הפיננסית של ממשלת רוסיה]]), יחד עמו בקורס למד [[אלכסנדר חלופונין]], לימים [[מושל]] [[מחוז קרסנויארסק]] ו[[אנדריי קוזלוב]], מי שהיה בנקאי בכיר וכיהן כסגן נגיד [[בנק רוסיה]] ונרצח. ב-[[1989]] התמנה פרוכורוב למנהל הבנק הבינלאומי לשיתוף פעולה כלכלי (Международный банк экономического сотрудничества). ב-[[1992]] היה יו"ר הדירקטוריון של בנק המסחר "חברת המימון העולמית" ובשנים [[1993]]-[[1998]] היה יו"ר בנק אונקסים שהפך לבנק המאוחד לייבוא וייצוא (Объединённый экспортно-импортный банк). מ-[[1998]] ועד שנת [[2000]] היה יו"ר דירקטוריון בנק אונקסים, ושנתיים לאחר מכן היה נשיא רוסבנק.▼
בשנים [[1983]]-[[1985]] שירת ב[[הצבא האדום|צבא האדום]], ב-[[1988]], בשנתו האחרונה במכון הפיננסי המוסקבאי, הוא היה לחבר [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]]{{הערה|[http://mprokhorov.com/media/inthenews/150/ ציטוט מתוך ריאיון שנתן פרוכורוב]}}.
 
בשנים [[2001]]-[[2007]] היה יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל נורילסקי [[נורילסק-ניקל]] - יצואנית ה[[ניקל]] הגדולה בעולם, והספונסר הראשי של [[צסק"א מוסקבה (כדוררססלכדורסל)|צסק"א מוסקבה]] וגם. לאחר שהתפטר מתפקיד המנכ"ל ב-[[2007]] המשיך להחזיק ב-25% מן המניות. בשנים [[2006]]-[[2010]] היה יו"ר הדירקטוריון של "פוליוס-זולוטו" ממפיקות ה[[זהב]] הגדולות בעולם, ומ-[[2010]] ועד יוני [[2011]] היה למנכ"ל החברה.▼
▲ב-[[1989]] סיים את הפקולטה ליחסי כלכלה בינלאומיים של המכון המוסקבאי לכלכלה (כיום [[האוניברסיטה הפיננסית של ממשלת רוסיה]]), יחד עמו בקורס למד [[אלכסנדר חלופונין]], לימים [[מושל]] [[מחוז קרסנויארסק]] ו[[אנדריי קוזלוב]], מי שהיה בנקאי בכיר וכיהן כסגן נגיד [[בנק רוסיה]] ונרצח. ב-[[1989]] התמנה פרוכורוב למנהל הבנק הבינלאומי לשיתוף פעולה כלכלי (Международный банк экономического сотрудничества). ב-[[1992]] היה יו"ר הדירקטוריון של בנק המסחר "חברת המימון העולמית" ובשנים [[1993]]-[[1998]] היה יו"ר בנק אונקסים שהפך לבנק המאוחד לייבוא וייצוא (Объединённый экспортно-импортный банк). מ-[[1998]] ועד שנת [[2000]] היה יו"ר דירקטוריון בנק אונקסים, ושנתיים לאחר מכן היה נשיא רוסבנק.
 
החל מ-[[2007]] עומד בראש מועצה בתאגיד הממלכתי "רוסנאנו - התאגיד הרוסי לננו-טכנולוגיה" (Российская корпорация нанотехнологий) ובאותה שנה פרוכורוב ייסד גם את קרן ההשקעות "קבוצת אונקסים" והיה לנשיאהּ. מיוני [[2008]] היה לחבר בדירקטוריון נורליסקי ניקל ובאותה שנה מונה לעמוד בראש איגוד ה[[ביאתלון]] הרוסי.▼
▲בשנים [[2001]]-[[2007]] היה יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל נורילסקי ניקל - יצואנית ה[[ניקל]] הגדולה בעולם, והספונסר הראשי של [[צסק"א מוסקבה (כדוררססל)|צסק"א מוסקבה]] וגם לאחר שהתפטר מתפקיד המנכ"ל ב-[[2007]] המשיך להחזיק ב-25% מן המניות. בשנים [[2006]]-[[2010]] היה יו"ר הדירקטוריון של "פוליוס-זולוטו" ממפיקות ה[[זהב]] הגדולות בעולם, ומ-[[2010]] ועד יוני [[2011]] היה למנכ"ל החברה.
 
▲החל מ-[[2007]] בראש מועצה בתאגיד הממלכתי "רוסנאנו - התאגיד הרוסי לננו-טכנולוגיה" (Российская корпорация нанотехнологий) ובאותה שנה ייסד גם את קרן ההשקעות "קבוצת אונקסים" והיה לנשיאהּ. מיוני [[2008]] היה לחבר בדירקטוריון נורליסקי ניקל ובאותה שנה מונה לעמוד בראש איגוד ה[[ביאתלון]] הרוסי.
 
החל מ-[[2010]] הוא הבעלים של קבוצת ה-[[NBA]] [[ניו ג'רזי נטס]] והיה לרוסי הראשון שבבעלותו קבוצת ספורט אמריקנית. נוסף לזה הוא ממפתחי רעיון המכונית החשמלית ב[[רוסיה]] והוא המממן העיקרי של [[יו מובייל]] - פרויקט הרכב ההיברידי הרוסי.
שורה 25 ⟵ 23:
ביוני [[2011]] נבחר לעמוד בראש מפלגת "המעשה הנכון" (Правое дело), ולכהן כיו"ר במשך 4 השנים הבאות. המפלגה, שהיא מפלגת ימין ליברלית, היא צאצא של מפלגת ברית כוחות הימין ומפלגות ימין ליברליות נוספות שהתאגדו לכדי מפלגה אחת ב-[[2010]]. אלא שהוא לא המשיך לכהן זמן רב וב-[[15 בספטמבר]] [[2011]] הוא סולק מהמפלגה.
 
בדצמבר [[2011]] ניסההחליט פרוכורוב לשוב לפוליטיקה ועל רקע [[המחאות ברוסיה בעקבות הבחירות לפרלמנט הרוסי (2011)|המחאות בעקבות הבחירות לפרלמנט הרוסי]], הכריז כי יתמודד לתפקיד נשיא רוסיה מול ולדימיר פוטין<ref>[http://reshet.ynet.co.il/חדשות/News/Abroad/Worldnews/Article,85209.aspx המיליארדר שינסה לנצח את פוטין]</ref>. הוא השתתף במערכה וזכה בכ-8% מקולות הבוחרים.
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מיכאיל_פרוכורוב"