גרד בוצריוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (אזור, מסוי, רישיו, סוציאל-דמוקרט)
שורה 6:
בוצריוס נולד ב-1906 בעיר האם שב[[וסטפאליה]], כיום באחת ממדינות ה[[פדרציה]] הגרמנית - [[נורדריין-וסטפאליה]] ([[חבל הרוהר]]), למשפחה [[נוצרית]] [[פרוטסטנטים|פרוטסטנטית]]. אביו, וולטר בוצריוס ([[1876]] - [[1945]]) היה [[עורך דין]] וכיהן כראש עיריית [[הנובר]] שבוסטפאליה, בשנים [[1920]] - [[1922]]. בוצריוס הבן סיים את לימודיו ב[[בית ספר תיכון]] ב-[[1924]], והחל ללמוד [[משפטים]], כמו אביו. הוא עבר בלימודיו בין מספר אוניברסיטאות בגרמניה, האחרונה ב[[המבורג]], צפון גרמניה, שם הוא סיים את לימודיו ולאחר תקופת עבודה קצרה כעורך דין במשרדו של אביו, הוא מונה ל[[שופט]] בעיר [[קיל]], אף היא בצפון גרמניה.
 
ב-[[1932]] נישא בוצריוס ליהודיה, דיטה (גרטל) לבית גולדשמידט. הנאצים עלו לשלטון בגרמניה כעבור כשנה, אולם תקופה מסויימתמסוימת וכל עוד ניתן היה, הוא הגן על יהודים, כעורך דין, אפילו תחת השלטון הנאצי. אשתו ברחה ל[[בריטניה]] ב-[[1938]] ואילו הוא נשאר בגרמניה. לקראת סוף המלחמה הוא הסתיר בביתו והציל בכך ממוות את חברו החצי יהודי - אריק בלומנפלד. בדצמבר [[1945]], סמוך לאחר תום המלחמה הוא התגרש מאשתו הראשונה וב- [[1947]], כשנה וחצי לאחר מכן נישא בשנית, לגרטרוד אבל (אבלין), לבית מולר ([[1911]] - [[1997]]).
 
==עיתונאי ומוציא לאור==
ב-[[21 בפברואר]] [[1946]] היה בוצריוס למייסד העיקרי של השבועון "די צייט". יחד עמו היו עוד מספר מייסדים שותפים, גרמנים תושבי המבורג, אנשי [[ימין ושמאל בפוליטיקה|ימין - מרכז]] כמוהו. השבועון החל את דרכו ב-25,000 עותקים והפך כיום לשבועון הנמכר והנקרא ביותר בגרמניה. בוצריוס היה זה שקיבל בפועל את רשיוןרישיון ההוצאה לאור משלטונות הכיבוש הבריטים של המבורג שלאחר המלחמה. הוא היה בכך למוציא לאור הראשון של "די צייט". הבריטים נתנו לו את הרשיוןהרישיון הזה להוצאה לאור, כמעין פיצוי - הוא הגיש להם בקשה להוציא לאור [[יומון]] - "[[די ולט]]". הם קפצו על הרעיון כמוצאי שלל רב. עם זאת, הרעיון שגרמני יוציא לאור יומון, בגרמניה, זמן כה קצר אחרי תום המלחמה, היה קשה מדי עבורם לעיכול. הם החליטו להוציא את היומון החדש בעצמם. להוגה התוכנית הם נתנו, כמעין פיצוי כאמור, רשיוןרישיון חילופי, להוציא לאור שבועון. בסופו של דבר הפך השבועון ליוקרתי הרבה יותר מהיומון.
 
במהלך השנים שלאחר מכן ([[1949]] - [[1951]]) קנה בוצריוס בהדרגה את חלקם של שותפיו המייסדים האחרים והפך לבעלים היחידי של ה"די צייט". בשנות החמישים הוא הוסיף וקנה, עם שותפים, גם את ה[[שטרן (שבועון)]], שנוסד ב-[[1948]]. במשך מספר שנים, משהחל ה"די צייט" הרציני יותר, להפסיד כספים, היה זה ה"שטרן", הסנסציוני יותר, שמימן מרווחיו את ה"די צייט", אולם בהמשך חזר גם ה"די צייט" להרוויח.
 
בראשית [[שנות השבעים]] מכר בוצריוס לשותפיו את חלקו ב"שטרן". בניגוד ל"שטרן", ב"די צייט" הוא ראה את אהבת חייו וממנו הוא סירב להיפרד. הוא כיהן כמוציא לאור של ה"די צייט" עד מותו ב-1995, מרבית התקופה ביחד עם שותפים מהשמאל דווקא, [[מריון דנהוף]] "הרוזנת האדומה" ו[[הלמוט שמידט]], [[קנצלר]] גרמניה לשעבר מטעם המפלגה הסוציאל -דמוקרטית.
 
==פוליטיקאי==
שורה 23:
ב-[[1971]] הקימו גרד בוצריוס ואשתו השנייה אבל (אבלין), בהמבורג, קרן פילנטרופית מיוחדת לקידום החינוך, התרבות, המחקר, המדע והאמנות הקרויה "צייט - קרן אבלין וגרד בוצריוס" - Zeit-Stiftung Ebelin und Gerd Bucerius{{הערה|[http://www.zeit-stiftung.de/home/start.php האתר של קרן צייט - בוצריוס]}}. בתחילת דרכה נתנה הקרן מלגות לעיתונאים צעירים לצורך לימודים ומחקר ב[[אוניברסיטת הרווארד]], [[קיימברידג']], [[מסצ'וסטס]], [[ארצות הברית]]. בהמשך, היא הרחיבה את תחומי תרומותיה. ב-1995, עם פטירתו של בוצריוס, הוא הוריש לקרן את כל רכושו ובכך העצים אותה מאוד. בין שאר מפעליה שלאחר מכן, היא גם הקימה ב-[[2002]] את גלריית האמנות או מוזיאון "בוצריוס - קונסט פורום", בהמבורג. ב-[[2001]] היא הקימה את [[מכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו]] ב[[אוניברסיטת חיפה]]{{הערה|[http://bucerius.haifa.ac.il/descriptionheb.html מכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו], באתר אוניברסיטת חיפה}}. ב-[[2000]] הקימה הקרן בית ספר חדש למשפטים, בהמבורג, על שמו של בוצריוס. בית הספר הזה נחשב כיום לאחד מבתי הספר הטובים ביותר למשפטים בגרמניה{{הערה|1=[http://www.law-school.de/home.html?&L=1 אתר בית ספר בוצריוס, למשפטים, בהמבורג]}}.
 
הקרן גם הקימה ומחלקת מידי שנה יחד עם "קרן חופש הביטוי" הנורבגית את "פרס גרד בוצריוס" לעיתון או עיתונאי שתרם ל[[חופש העיתונות]] ו[[חופש הדיבור]] ב[[מזרח אירופה]], [[בלארוס]], [[אוקראינה]], [[גיאורגיה]] ואיזורואזור דרום ה[[קווקז]], כנגד איומים ו[[צנזורה]]{{הערה|1=[http://azerireport.com/index.php?option=com_content&task=view&id=3495&Itemid=43 ידיעה מה-16 בפברואר 2012, על זכייתה של עיתונאית אזרית בפרס], באתר Azeri Report}}.
 
מעבר לכל אלה, הקרן תרמה ותורמת למוסדות רבים נוספים.