שלום עליכם (פיוט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ עריכה, עיצוב |
||
שורה 1:
{{חלונית
"'''שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם'''" הוא [[פיוט]] ב[[יהדות]], שאומרים או [[זמרה|שרים]] בסדר [[ליל שבת]] כששבים הביתה מה[[תפילה (יהדות)|תפילה]], לפני ה[[קידוש]] וה[[סעודת ליל שבת|סעודה]]. ▼
|כותרת=שלום עליכם
|רוחב=33%
|תוכן=
<poem>
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בֶּשִבְתֵכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
</poem>
|מקור=
|ניקוד=כן}}
▲"'''שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם'''" הוא [[פיוט]] ב[[יהדות]],
שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, ומקורו מ[[המאה ה-17]]. הפיוט מבוסס על [[אגדה (יהדות)|אגדת]] [[חז"ל]] ב{{ה|תלמוד הבבלי}}, [[מסכת שבת]] [[S:שבת קיט ב|קיט, ב]]:▼
הפיוט בנוי מארבעה [[בית (שירה)|בתים]], שההבדל ביניהם הוא במילים הראשונות שבכל בית. בפיוט פונים ל[[מלאך|מלאכים]] שבאו אל הבית, [[ברכה|מברכים]] אותם ומבקשים את ברכתם:▼
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.}}▼
▲הפיוט בנוי מארבעה [[בית (שירה)|בתים]], שההבדל ביניהם הוא במילים הראשונות שבכל בית. בפיוט פונים ל[[מלאך|מלאכים]] שבאו אל הבית, [[ברכה|מברכים]] אותם ומבקשים את ברכתם
יש הגורסים בבית הראשון "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם" בדומה לשאר הבתים בפיוט, ויש שאומרים את שניהם. את הבית הרביעי נוהגים לשיר רק למנהג ה[[יהדות ספרד|ספרדים]]. מנגד ישנם המשמיטים את הבית 'צאתכם לשלום' על מנת שלא "לגרש" את המלאכים, או שבמקום לאמר "צאתכם לשלום" אומרים "בצאתכם לשלום"{{הערה|{{HebrewBooksPage|[[משה יאיר ויינשטאק]]|סידור הגאונים והמקובלים|21794|עמוד עט|88}}}}. נהוג לחזור על כל בית שלש פעמים.
▲שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, ומקורו מ[[המאה ה-17]]. הפיוט מבוסס על [[אגדה (יהדות)|אגדת]] [[חז"ל]] ב{{ה|תלמוד הבבלי}}, [[מסכת שבת]] [[S:שבת קיט ב|קיט, ב]]:
▲{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.}}
==הפנייה למלאכים==
אחרי הפיוט יש המוסיפים פסוק מ[[מזמור תהילים|מזמור]] [[תהילים]] [[S:תהלים קכא|קכ"א]], כדי להדגיש שהתפילה הכלולה בפיוט איננה מופנית למלאכים, אלא ל[[אלוהים (יהדות)|ה']] שישלח לנו ברכה על ידי [[מלאך|מלאכיו]]:
שורה 18 ⟵ 32:
סיבה נוספת שהועלתה לאי אמירת הפיוט היא שבימינו איננו במדרגה ראויה לדבר עם מלאכים {{הערה|{{HebrewBooksPage|משה יאיר ויינשטאק|סידור הגאונים והמקובלים|21794|עמוד עח|87}}}}.
▲המנגינה האשכנזית המסורתית הולחנה בשנת 1918 על ידי ישראל גולדפרב, חזן בית הכנסת ה[[קונסרבטיבי]] [[קהילת בית ישראל אנשי אמת]].{{הערה|1=[http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=61 באתר "זמרשת"]}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.piyut.org.il/
==הערות שוליים==
|