שלום עליכם (פיוט) – הבדלי גרסאות

מ
עריכה, עיצוב
מ (עריכה, עיצוב)
{{חלונית
"'''שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם'''" הוא [[פיוט]] ב[[יהדות]], שאומרים או [[זמרה|שרים]] בסדר [[ליל שבת]] כששבים הביתה מה[[תפילה (יהדות)|תפילה]], לפני ה[[קידוש]] וה[[סעודת ליל שבת|סעודה]].
|כותרת=שלום עליכם
|רוחב=33%
|תוכן=
<poem>
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת‏‏ מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בֶּשִבְתֵכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן / מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
</poem>
|מקור=
|ניקוד=כן}}
"'''שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם'''" הוא [[פיוט]] ב[[יהדות]], שאומריםשנאמר או [[זמרה|שריםמושר]] בסדר ב[[ליל שבת]] כששבים הביתה מה[[תפילה (יהדות)|תפילה]], לפני ה[[קידוש]] והו[[סעודת ליל שבת|סעודה]].
 
שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, ומקורו מ[[המאה ה-17]]. הפיוט מבוסס על [[אגדה (יהדות)|אגדת]] [[חז"ל]] ב{{ה|תלמוד הבבלי}}, [[מסכת שבת]] [[S:שבת קיט ב|קיט, ב]]:
הפיוט בנוי מארבעה [[בית (שירה)|בתים]], שההבדל ביניהם הוא במילים הראשונות שבכל בית. בפיוט פונים ל[[מלאך|מלאכים]] שבאו אל הבית, [[ברכה|מברכים]] אותם ומבקשים את ברכתם:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.}}
 
הפיוט בנוי מארבעה [[בית (שירה)|בתים]], שההבדל ביניהם הוא במילים הראשונות שבכל בית. בפיוט פונים ל[[מלאך|מלאכים]] שבאו אל הבית, [[ברכה|מברכים]] אותם ומבקשים את ברכתם:.
{{ציטוט|תוכן=שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת‏‏<ref>‏יש הגורסים "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם" בדומה לשאר הבתים בפיוט, ויש שאומרים את שניהם.‏</ref> מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן {{ש}} מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא {{ש}}{{ש}} בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן {{ש}} מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא {{ש}}{{ש}} בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן {{ש}} מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא {{ש}}{{ש}} בֶּשִבְתֵכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן {{ש}} מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא {{ש}}{{ש}} צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאָכִי עֶלְיוֹן {{ש}} מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא}}
 
יש הגורסים בבית הראשון "מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם" בדומה לשאר הבתים בפיוט, ויש שאומרים את שניהם. את הבית הרביעי נוהגים לשיר רק למנהג ה[[יהדות ספרד|ספרדים]]. מנגד ישנם המשמיטים את הבית 'צאתכם לשלום' על מנת שלא "לגרש" את המלאכים, או שבמקום לאמר "צאתכם לשלום" אומרים "בצאתכם לשלום"{{הערה|{{HebrewBooksPage|[[משה יאיר ויינשטאק]]|סידור הגאונים והמקובלים|21794|עמוד עט|88}}}}. נהוג לחזור על כל בית שלש פעמים.
 
המנגינההפיוט האשכנזיתזכה המסורתיתללחנים הולחנהרבים, בשנתבהם 1918לחנו עלהמוכר ידישל ישראל גולדפרב, חזן בית הכנסת ה[[קונסרבטיבי]] [[קהילת בית ישראל אנשי אמת]] משנת 1918.{{הערה|1=[http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=61 באתר "זמרשת"]}}
שמו של מחבר הפיוט אינו ידוע, ומקורו מ[[המאה ה-17]]. הפיוט מבוסס על [[אגדה (יהדות)|אגדת]] [[חז"ל]] ב{{ה|תלמוד הבבלי}}, [[מסכת שבת]] [[S:שבת קיט ב|קיט, ב]]:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תניא, ר' יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו - מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.}}
==הפנייה למלאכים==
אחרי הפיוט יש המוסיפים פסוק מ[[מזמור תהילים|מזמור]] [[תהילים]] [[S:תהלים קכא|קכ"א]], כדי להדגיש שהתפילה הכלולה בפיוט איננה מופנית למלאכים, אלא ל[[אלוהים (יהדות)|ה']] שישלח לנו ברכה על ידי [[מלאך|מלאכיו]]:
 
 
סיבה נוספת שהועלתה לאי אמירת הפיוט היא שבימינו איננו במדרגה ראויה לדבר עם מלאכים {{הערה|{{HebrewBooksPage|משה יאיר ויינשטאק|סידור הגאונים והמקובלים|21794|עמוד עח|87}}}}.
 
המנגינה האשכנזית המסורתית הולחנה בשנת 1918 על ידי ישראל גולדפרב, חזן בית הכנסת ה[[קונסרבטיבי]] [[קהילת בית ישראל אנשי אמת]].{{הערה|1=[http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=61 באתר "זמרשת"]}}
 
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.piyut.org.il/cgi-bintextual/search74.pl?Expression=%F9%EC%E5%ED+%F2%EC%E9%EB%EDhtml ללחניםשלום של השירעליכם] באתר "[[הזמנה לפיוט"]]
 
==הערות שוליים==