שערי חסד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏אופי השכונה: קישורים פנימיים
שורה 19:
 
==אופי השכונה==
מראשיתה ועד ימינו התאפיינה שערי חסד באופי הדתי-שמרני של תושביה. מאחר שיועדה מלכתחילה לדיירים חרדים ואשכנזים בלבד, רבים בה הסיפורים על יושביה, המתוארים כדמויות מתוך סיפורי חסידיים. נ' בן-אברהם, סופר חרדי מוותיקי ירושלים, פרסם [[סדרת ספרים]] בשם 'סיפורים ירושלמיים', בהם תיאר את יושבי שערי חסד:
{{ציטוט|תוכן=ושוב אנו בשערי חסד, השכונה אשר בה אפשר לעבור מדלת לדלת ולהצביע – כאן מתגורר צדיק פלוני, וכאן התגוררה חסודה אלמונית; פה במעלה המדרגות, בעלי תריסין, ארי בתורה - גם בחצות ליל ועוסק בנסתרות; ושם בקצה השכונה בעל מלאכה עם כל כך הרבה אמונה וטוהר כפיים עם שיעורים קבועים במשמרות... אצל כולם, כמו בקרב כל אנשי ירושלים הוותיקים, קיימת הסתפקות במועט ורצון לחיים צנועים.|מקור='''סיפורים ירושלמיים''', כרך ג', תשנ"ה, עמ' 72}}
אופי דתי-שמרני זה הוא שהביא את הסופרת [[סביון ליברכט]] לבחור את שערי חסד כמקום הולדתה של ויקטוריה, גיבורת הספר 'תפוחים מן המדבר', כדי להגדיר מהו העולם ממנו הגיעה. עם זאת, לא ניתן להשוות את שערי חסד לשכונות החרדיות ה"קלאסיות" בירושלים, דוגמת מאה שערים, גאולה ואחרות, שכן היא נחשבת מתונה יותר, ותושביה נמנעים בדרך כלל מעימותים עם שכניהם החילונים ברחביה הסמוכה. דוגמה לכך ניתן למצוא בסיפור על אחד מרבני השכונה, שנהג להגיע מדי [[שבת]] ל[[הפגנה]] נגד [[חילול שבת]] ב[[כיכר השבת]] והיה עומד בצד ושותק. כאשר נשאל מדוע הוא מגיע להפגנות ענה: "איך אפשר להתעלם מחילול שבת"? וכאשר נשאל: "מדוע, אם כך, אינך מוחה וצועק כמו כולם?" ענה: "לצעוק על יהודי אינני יכול."