רב אדא בר אהבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לידתו |
|||
שורה 2:
רב '''אדא בר אהבה''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור הראשון והשני לאמוראים.{{הערה|נח עמינח, יוסף ניצן,'''בשבילי היצירה התורנית לדורותיה''', ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית, תשמ"ב-1982, עמ' 80.}} נולד ביום פטירתו של [[רבי יהודה הנשיא]] והאריך ימים מאוד{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת תענית]], דף כ' עמוד ב', רש"י ב{{בבלי|קידושין|עב|א}}}} עד דורו של [[רב נחמן בר יצחק]]. (אך יש אומרים שהיו שני חכמים בשם זה{{הערה|תוספות בקידושין עב ב.}} היה תלמידו המובהק של [[רב (אמורא)|רב]], והביא הלכות רבות בשמו. עם תלמידיו נמנו [[רב נחמן]], [[רב מלכיא]] ועוד.
==לידתו==
רב אדא בר אהבה נולד באקרא דאגמא, מקום סמוך ל[[נהרדעא]]. בתלמוד מובא כי בשעת פטירתו של [[רבי יהודה הנשיא]] הוא אמר: {{ציטוטון|אדא בר אהבה היום יושב בחיקו של אברהם אבינו}}, וב[[רש"י]] מפרש שהכוונה היא שבאותו יום הוא נכנס ל[[ברית מילה|בריתו של אברהם אבינו]]. (רש"י אף מפרש שרב אדא בר אהבה האריך ימים הרבה עד ימיו של רב נחמן בר יצחק אך בתוספות מובאת דעתו של [[ר"י]] שהיו שני רב אדא בר אהבה){{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת קידושין]], דף עב עמוד א'}}.. לפי גרסא אחרת המובאת ב[[מדרש רבה]], אמר [[רב אבא בר כהנא]], {{ציטוטון|יום שמת [[רבי יהודה הנשיא|רבינו]] נולד רב אדא בר אהבה וקראו עליו וזרח השמש ובא השמש}}{{הערה|שם=רבה|
==מעשיו==
התלמוד מציין את מסירות נפשו על שמירת התורה והמצוות, ומספר שכאשר הבחין באשה הלבושה בבגד אדום האסור בלבישה לבנות ישראל, הוא קרע אותו. לכשהתברר שהאשה אינה יהודיה, שילם לה פיצויים בסך 400 זוז. צדקותו הוכרה על ידי חכמי דורו, וכאשר נזקקו רב ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] לעבור על גשר רעוע, סמכו על זכותו של רב אדא בר אהבה שלא יאונה להם כל רע.
|