|
|
|
עבד אל-רחמן אל-חאג' נולד בחיפה בשנת 1870 למשפחה שהיגרה לחיפה מ[[מצרים]] בסוף [[המאה ה-19]]. אביו עבדאללה אל-חאג' היה בעליהם של אדמות בכפר לאם, טירה ו[[עין ע'זאל]]. המשפחה החזיקה גם נכסים בעיר העתיקה של חיפה. לאחר סיום לימודיו בבית הספר של הוועד המוסלמי של חיפה, עבד כפקיד [[בתי דין דתיים#בתי דין שרעיים|בית הדין השרעי]] בחיפה. ב-[[1881]] היה חבר במועצת עיריית חיפה.
בעת כהונתו כראש עיר, תחת השלטון המנדטורי הבריטי, מועצת העיר כללה ששה ערבים ושני יהודים. בעת כהונתואז הותקנה בעיר מערכת [[ביוב]], וכן הוקמה תחנת ה[[חשמל]] הראשונה בעיר. אל-חאג' היה פעיל ב"איגוד המוסלמי" בהנהגתושבהנהגתו של שייח מוחמד מורד שהתנגדשהתנגדה למדיניות הבריטית של יישוםהפיכת [[כתבארץ המנדט]]ישראל - הקמת [[ל"בית לאומי לעם היהודי]] בארץ ישראליהודי".
בשל עמדותיו הנחרצות בענייןבעיניין הלאומי הפלסטיני ותמיכתו ב[[המופתי של ירושלים|מופתי של ירושלים]] [[חאג' אמין אל-חוסייני]], היההיו יחסויחסיו אל התנועה הציונית קיצונישליליים ביותר. בין השנים [[1934]] - [[1936]] כיהן במועצת העיר חיפה והיה ראש ה[[ווקף]] (ההקדש המוסלמי) בחיפה. לאחר הרצחו של [[אברהים אל-ח'ליל]] בשנת [[1937]], מונה אל-חאג' כממלא מקומו בתפקיד מנהל הווקף.{{הערה|{{דבר||ממלא מקומו של אברהים ביי חליל|1937/09/21|00127}}}} בשנת [[1944]] הקים תנועה לבחירת ראש עיר ערבי במקום [[שבתי לוי]]. נפטר ב- 1 בפברואר 1946 .
ביתו עדייןהנטוש עומדשוכן על תילועדיין בעיר התחתית של חיפה.
==הנצחה==
|
