התאבכות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
HRoestBot (שיחה | תרומות)
מ r2.6.5) (בוט מוסיף: az:Dalğaların interferensiyası
מ בוט החלפות: הייתה, גאומטרי
שורה 19:
ישנן תופעות שונות בהן מתרחשת התאבכות בין כמה מקורות גלים, ובהן מאפייני המערכת השונים קובעים את תבנית ההתאבכות. פעמים רבות, במקום לחשב את סכום הגלים כתלות ב[[העתק (פיזיקה)|העתק]] מגדירים את תבנית ההתאבכות לפי הנקודות בהן ישנה התאבכות בונה והורסת, ומודדים בניסוי את הנקודות שבהן מתקבלת עוצמה מקסימלית ומינימלית.
 
* ב[[ניסוי שני הסדקים]] מתקבלת תמונת התאבכות של [[גל מישורי]] הפוגע במחסום בעל שני סדקים, המשמשים כשני מקורות קוהרנטיים. בעברו השני של המחסום מתקבלת תבנית התאבכות התלויה בצורה הגיאומטריתהגאומטרית של הסדקים, במרחק ביניהם ובאורך הגל. בשנת [[1801]] בוצע הניסוי לראשונה ב[[אור]] על ידי הפיזיקאי [[תומאס יאנג]]. בשנת [[1961]] הוא בוצע לראשונה עבור אלקטרונים, שם ההתאבכות היא של [[פונקציית גל|פונקציות הגל]] שלהם.
 
*[[עקיפה]] - כאשר גל מישורי פוגע במחסום כללי, לאו דווקא שני סדקים, אז התבנית המתקבלת בעברו השני, לפי [[עקרון הויגנס]], היא תבנית ההתאבכות שהיתהשהייתה מתקבלת אילו מכל נקודה במיפתח המחסום היה בוקע גל כדורי. תבנית כזו נקראת תבנית עקיפה. למשל, [[סריג עקיפה]] הוא מחסום בעל מספר רב של חריצים מקבילים וצפופים. התבנית המתקבלת תלויה באורך הגל, וכך ניתן להפריד גל למרכיביו השונים ולכן סריגים משמשים ככלי חשוב ב[[ספקטרוסקופ|ספקטרוסקופיה]]. הצבע הנראה מנוצות של ציפורים רבות נובע מתוך המבנה הסריגי של הנוצות, כתוצאה מהתאבכות קרני האור הפוגעות בהן.
 
* [[אינטרפרומטריה|אינטרפרומטרים]] הם מכשירים שבהם גל מפוצל לשניים ולאחר מכן שני הגלים מתאחדים שוב ומתאבכים זה בזה. אינטרפרומטרים מאפשרים לבצע מדידות של מרחק מדויקות מאוד, ברזולוציה קטנה מאורך הגל הנכנס. הניסוי המפורסם ביותר שהשתמש באינטרפרומטר היה [[ניסוי מייקלסון מורלי]] שניסה למדוד את מהירות כדור-הארץ יחסית לאתר, והכישלון שלו היה אבן דרך חשובה בדרך לפיתוח [[תורת היחסות הפרטית]].