הנפקה – הבדלי גרסאות

'''הנפקה''', ב[[בורסה לניירות ערך]], היא פעולה המשמשת לגיוס [[הון]] על ידי הצעה של [[נייר ערך|ניירות ערך]] לציבור. בישראל, הנפקה מכונה בחוק '''הצעה לציבור'''.<ref>סע' 1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ס"ח 234 (להלן: חוק ניירות ערך).</ref> [[תאגיד]] המעוניין לגייס כסף מהציבור יכול להנפיק בבורסה מניות, אגרות חוב, אופציות, ניירות ערך אחרים או שילוב של אלו באותה הנפקה. הנפקה יכולה להתבצע גם על ידי מציע שאינו המנפיק.<ref>המנפיק הוא אותו תאגיד שניירות הערך המוצעים נמנים עלעם מציבת ניירות הערך שלו, כמשמעותה בדיני החברות.</ref> לדוגמה, בעל מניות קיים בתאגיד יכול להציע את מניותיו לציבור דרך הבורסה. פעולה זו, של הנפקה בשוק המשני, היא נדירה יחסית.

*אם החברה היתההייתה חברה פרטית וזו הנפקה ראשונה (IPO), עלות המעבר לכללי דיווח של חברה ציבורית הינה גבוהה. לעתים, החשיפה אינה נוחה לבעלי השליטה.

לצורך הנפקה מקובל להשתמש בשירותיהם של [[חיתום|חתמים]] אשר דואגים להפצת ניירות הערך ומשמשים רשת בטחוןביטחון למציע כנגד חוסר היענות מצד הציבור. החתם מעניק "ביטוח" למציע, כך שאם לא כל ניירות הערך המוצעים ירכשו על ידי הציבור ב[[השוק להנפקות חדשות|שוק הראשוני]], החתם עצמו ירכוש את החלק הנותר. אין חובה להשתמש בחיתום בהנפקה וניתן לבצעה בלעדיו.