כביש 481 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: טורקי, על פי, הייתה
שורה 29:
תוואי הכביש הוא היסטורי - דרך שקישרה בין [[יפו]] ל[[מושבה]] [[פתח תקווה]] והלאה ל[[שכם]], עוד ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], ולפני הקמתן של הערים [[תל אביב]], [[רמת גן]] ו[[בני ברק]]. בסמוך לציר זה התפתחו אחר כך ערים אלה ו[[מרכז עסקים ראשי|מרכזי עסקים ראשיים]] כגון [[מתחם הבורסה]] של רמת גן.
 
בשנות ה-20 של המאה ה-20 היתההייתה הדרך משובשת ביותר. כך תוארה הדרך ב[[דבר (עיתון)|דבר]] באוגוסט 1925{{הערה|שם=קב|{{דבר||עובדה מאליפה|1925/08/06|00301}}}}:
:"הידעתם את הדרך מפתח תקווה לתל אביב יפו? יותר נכון: ההרגשתם על עצמותיכם אותו רסוק איברים שנידון בו הנוסע? עפ"יעל פי האמת אין כאן דרך בלתי אם שרידי כביש תורכיטורקי, בורות, שוחות וחולות שבעבור עליהם אוטו הוא קופץ ומקפיץ את הנוסעים למעלה מעשרה טפחים. לאנשים חולים או לאשה מעוברת יש בנסיעה זו גם כדי סכנת נפשות. ובבוא ימות הגשמים, אין דרך זו ניתנת לשימוש כלל וכלל. ... בימים ההם עוברת כל התנועה אל בין החולות, דרך ארוכה, כבדה ויקרה."
 
מושל המחוז [[רונלד סטורס]] אמר שאין חלוץ עצמות טוב מנסיעה בדרך יפו - פתח תקווה{{הערה|שם=קב}}, ו[[אלפרד מונד]] הגדיר את הנסיעה בדרך זו סכנת נפשות{{הערה|{{דבר||סיר אלפרד מונד בפתח תקווה|1928/02/01|00107}}}}. החל מראשית שנות ה-20 הפצירו תושבי פתח תקווה בשלטונות לסלול את הכביש{{הערה|{{דואר היום|בן עמ"י|המושל ר. סטורס בפתח תקווה|1922/12/05|00302}}{{ש}}{{דואר היום||מזכירנו הראשי בפתח תקווה|1923/06/28|00200}}}}, אך הסלילה התעכבה והיו שראו בכך סימן ליחס העוין של שלטונות המנדט ליישוב העברי{{הערה|שם=קב}}. ספירת תנועה בשנת 1926 מצאה שבדרך פתח תקווה בפניה לרמת גן עברו ביום הספירה 490 מכוניות ועגלות, המקום החמישי מבחינת עומס תנועה בכל הארץ{{הערה|{{דבר||היתוקן עכשו כביש פתח תקוה?|1926/06/04|00107}}}}.