דמיון מודרך – הבדלי גרסאות

לרוב, כאשר טכניקה זו משמשת לטיפול, המטופל יחזה את עצמו כבריא, חזק וחופשי מהבעיה הבריאותית או הפסיכולוגית ממנה הוא סובל. כדי שההשפעה של הדמיון המודרך תהיה חזקה ככל האפשר, יערב המנחה את מירב ה[[חוש]]ים בתהליך, וינחה את המטופל לדמות מראות ב[[צבע]]ים עזים, לשמוע [[קול]]ות, להרגיש את תחושות הגוף – כולל [[טעם]] ו[[ריח]] – ואף לחוות את ה[[רגש]]ות בצורה עזה ככל האפשר. ההנחייה תחל לרוב בהרגעה ובהרפייה, לאחריהן יהיה שלב של תנועה אל עבר החוויה המסייעת ניתוק מן המציאות אל עבר העולם הפנימי של המטופל כדי לאפשר את עיקר התהליך. חלק זה יכול לכלול מסרים של המטפל, גירוי של הדמיון, או שחרור רגשות. בסיום יתבצע לעיתיםלעתים קישור בין עולם הדימיוןהדמיון לעולם המציאות, ולבסוף תהליך של יציאה הדרגתית מההרפיה.