תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Xqbot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט מוסיף: be:Апацэнтр і перыцэнтр
מ בוט החלפות: לעתים, היסטורי
שורה 1:
[[קובץ:Apogee (PSF).png|250px|ממוזער|שמאל|'''אפסידים:'''1) אפואפסיד, 2) פריאפסיד, 3) מרכז המערכת.]]
'''אפסיד''' (ב[[אנגלית]]: apsis, ב[[יוונית]]: ἁψίς) היא נקודה במסלולו של [[גרם שמים]], בה הוא קרוב ביותר, או רחוק ביותר, מהעצם אותו הוא מקיף. קיומם של האפסידים נובע מ[[אליפסה|אליפטיות]] [[מסלול (פיזיקה)|מסלול]]יהם של גרמי השמים. במכניקה השמימית המודרנית, מוקד האפסידים הוא גם מרכז המשיכה, אשר מהווה בדרך כלל גם את [[מרכז מסה|מרכז המסה]] של המערכת. מבחינה הסטוריתהיסטורית, ב[[המודל הגאוצנטרי|מודל הגאוצנטרי]] מדדו את האפסיד ממרכז [[כדור הארץ]].
 
הנקודה בה הגוף נמצא קרוב למוקד נקראת '''פריאפסיד''' והנקודה הרחוקה ממנו נקראת '''אפואפסיד'''. הקו הנמתח בין שתי הנקודות נקרא "קו האפסידים" והוא מהווה את הציר הראשי של [[אליפסה|אליפסת]] המסלול.
שורה 6:
מונחים נגזרים משמשים לזיהוי הגוף המוקף. הנפוצים ביותר הם [[פריגיאה]] ו[[אפוגיאה]] המתארים את נקודות האפסיד במסלול סביב כדור הארץ (יוונית: גאה = ארץ), ו[[אפהליון ופריהליון]] המתארים את הנקודות במסלול סביב [[השמש]] (יוונית: הליוס = שמש).
==מינוח==
מונחים נגזרים שונים משמשים לתיאור האפסידים במסלול סביב [[גרם שמים|גרמי שמיים]] שונים. המינוח נעשה על ידי לקיחת שם הגוף '''המוקף''' והוספת "'''פרי'''" או "'''אפ'''" בתחילתו. המונחים: "פרי/אפוגיאה", "פרי/אפהליון", "פרי/אפאסטורן" ו"פרי/אפוגלקטיקון" נמצאים בשימוש לעיתיםלעתים קרובות בעוד שאר המונחים להלן נמצאים בשימוש לעיתיםלעתים נדירות יותר. המונחים "פריגיאה" ו"אפוגיאה" נמצאים בשימוש רב לתיאור הנקודות הקרובות והרחוקות ביותר במסלול סביב גרם שמיים כלשהו למרות שהם מתייחסים אל כדור הארץ בלבד.
{| class="wikitable" style="margin-left:auto; margin-right:auto;"
! גרם שמים
שורה 73:
|}
מכיוון ש "פרי" ו"אפו" הם ב[[יוונית]] ישנם הטוענים{{הערה|[http://www.nso.edu/press/glossary.html#apsis] {{קישור שבור|31.5.2012}}}} כי מדויק יותר להשתמש בשם היווני של הגוף כמו למשל "זן" (zene) עבור [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ו"קרון" (krone) עבור [[סאטורן]] בעת תיאור האפסידים שלהם. הרתיעה משימוש בשם נפרד עבור כל גוף שמימי במערכת השמש (ומחוצה לה) היא הסיבה העיקרית לכך שהשימוש במילים "פריאפסיד" ו"אפואפסיד" הפך לנפוץ ביותר בעת תיאור האפסידים של גוף מסוים, למעט כדור הארץ והשמש.
* במקרה של הירח, כל שלושת השמות נמצאים בשימוש, אך לעיתיםלעתים רחוקות. השימוש ב"-סינת'ין" (כינויה של אלת הירח היוונית [[ארטמיס]] ב[[המיתולוגיה היוונית|מיתולוגיה היוונית]]){{הערה|[http://www.merriam-webster.com/dictionary/pericynthion pericynthion], באתר המילון Merriam-Webster}} הוא, ישנם אומרים, עבור גופים מלאכותיים, בעוד שאחרים טוענים כי "-לון" מיועד לגופים ששוגרו '''מ'''הירח ו"-סינת'ין" מיועד לגופים ששוגרו ממקום אחר. ב[[תוכנית אפולו]] נעשה שימוש במינוח "-סינת'ין" לפי החלטה של [[נאס"א]] בעניין מ-1964.
* עבור נוגה, המינוח "-סיית'יריאן" נגזר משם התואר "cytherean". המינוח השני "-קריטיון" (שמה הקודם של [[אפרודיטה]], אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית) גם כן הוצע.
* עבור צדק, המינוח "-ג'וב" נמצא בשימוש רווח בקרב אסטרונומים בעוד המינוח "-זן" אינו נמצא בשימוש כלל כמו שאר המינוחים היווניים ("-אריון" - מאדים, "-הרמיון" - חמה, "-קרון" - שבתאי, "-אורניון" - אורנוס, "-פוסידיון" - נפטון ו"-הדיון" - פלוטו).