סעדיה עדני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←בגולת תימן: הגהה |
מ בוט החלפות: ענייני, על ידי, קריית, היישוב, הייתה, הספרייה, קיימברידג', היסטורי, \1ייתכן, מדויק |
||
שורה 5:
==בגולת תימן==
מקום שבתו ומגוריו אינם ידועים בבירור. אך סביר להניח שהיה בעיר עדן, מצויה אחת מהעתקותיו המוקדמות של רבינו לספר 'אלמרשד אלכאפי' לרבנו תנחום הירושלמי, כת"י אוקספורד - בודלי, [[קטלוג נויבאואר]] 1521. במכון לכת"י מס' 16888 ציין בקולופון שהעתיק את החיבור בעיר עדן. ועדיין אין ראיה מוכחת שלידתו בעיר זו,
==מעמיד תלמידים==
שורה 15:
"הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'.
העתקה הכי מאוחרת הידועה לנו הוא כת"י פריס
"השלמתי אני סעדיה בר' דוד נ"ע התימני כתיבת ספר זה בעיר צפת שבגליל העליון באחד בשבת שהוא יום כ"ח לחדש מרחשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושש שנים ליצירה והיא שנת התשצ"ז לשטרות".
==שהותו בדמשק ואר"ץ שבסוריה==
כשהגיע רבינו לדמשק, המקום היה אז מרכז לתורה וקהילת היהודים בדמשק מורכבת
"הספר שסמך עליו הגאון ז"ל עדין הוא היום במדינת צובה והיא חלב ויסמוה אלתאג', ומכתוב עלי רק בכל ורקה תלאת דפאת, ומכתוב פי אכרה, אני אהרן בן אשר שהגהתיו וכו'. ואני ראיתיו וקראתי בו" (הלכות תפילין ומזוזה וס"ת פ"ח ה"ד).
עזב את דמשק לצפת בשנת ה'רמ"ג,
שורה 24:
==שהותו בעיה"ק צפת==
כשהגיע רבינו לצפת, כעשר שנים לפני גירוש ספרד. לפני תור הזהב של עיר המקובלים בצפת.
"יקול אלפקיר אלי אללה אלמרתגי רחמה אללה סעיד אבן דאוד נ"ע אלעדני תם מא ארדנא ביאנה מן ביאור אלנצף אלא מן ספר זמנים בעון אללה ת"ע בעיר צפת שבגליל העליון תב' ותכו' עם קרתא דירושלם אוי"ר.
וכאן אלפראג' מן נסך הד'א יום אלגמעה כ"ט מן אלול סנה' ה'רמ"ה ליצירה, והי סנת א'תשצ"ו לשטרות לכלות הפשע ולקרב הישע אכתמ"ש..."
שורה 35:
# נאג'ה אלגארקין [=תשועת הטובעים] מדרש לפרשיות התורה וההפטריות (בראשית). שמו המלא נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין. נתחבר בשנת ה'רמ"ב. כל פרשה פותחת ומסתיימת בחרוזים בלשון ערב, פעמים ומוסיף משפטים בלשון הקודש. כתב היד נמצא בספרית אוקספורד בודלי 2487. מאה טו בכתב יד רבנו המחבר, מכיל 81 דפים, מס' סרט במלכ"י 22198. ובהקדמה שם נכתב:
אמר סעיד אבן דאוד נ"ע אלעדני. ראיתי לחבר ולהסדיר לכל פרשה מפרשיות של תורה פרק שיקראוהו ביום השבת של אותה פרשה. ויש בו שבח לאל רבון העולמים, לפי קוצר שכלי, וכן משהו מעניין אותה פרשה, דברים המנחים את האדם לדרך הישר, ומחנכים ומדריכים אותו לדרך הטוב ולעשיית מעשים טובים ומצילים אותו מים הטבע. נתחיל כל פרק בשבח האל ונחתום אותו בתפלה לאל יתעלה לפי יכולתנו עם שאיפתנו לקצר. לפיכך קראתיו'נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין'. נבקש עזרת האל יתעלה בדבר זה.
# מדכל אלתשווק לאלג'אפלין[=מבוא לתשוקות התובעין] מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בלשון ערב. כתב היד נמצא בספרית
# גידולין. לוח עיבור זמנים. שריד מלוח זה בערבית נשתמר בתחילת כת"י שהועתק בדמשק ונסתיים ביום ד כח ניסן א'תשע"ט לשטרות. שהיא שנת ה'רכ"ח ליצירה. אוקספורד בודלי 1632 ובמלכ"י 17210.
# רבנו עסק גם בפרק בשיר, שני שירים נשתמרו בהעתקת כת"י הנז' לעיל (אוקספורד 1632). האחד, שיר פילוסופי בערבית הפותח: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בלשון הקודש ובו עם עניינים אסטרונומים הפותח: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'.
.
רשימה של חיבורי רבינו הכתובה בכתב ידו בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין'
שורה 46:
# ביאור מקצת החיבור ד' מגלדה. ב שרח אלשחיטה [=ד כרוכים. ב פירוש שחיטה.]
# אור ישראל חסאב קידוש החדש [= חישוב קידוש החודש.]
# מכזאן אלעלום מנטק וריאצ'י ז' מגלדה ומסוודה אלטביעה מגלדין [= אוצר המדעים. תורת ההגיון ומדעים
# גאמע אלמחאסן פי אלטב עלם ועמל ז' מגלדה [=מקבץ המעלות] (רפואה) תאוריה ופרקטיקה. ז כרוכים].
# לקט אלזהור פי אלטב ]= אריית הפרחים]. (עוסק
# צחה אלבדני פי אלטב [=בריאות הגוף]. (עוסק
# דלאיל אלגיוב ג' מגלדה [=מופתי הנסתרות. ג כרוכים.
# צפירה אלמלוך אחכאם [אלנגום = גדיל המלכים] (משפטי הכוכבים).
שורה 66:
# בסתאן אלעלום מגלדין והן טביעיאת אלאהיאת מכזאן אלטב [=גן החכמות. שני כרכים. כוללים: חכמת הטבע, האלהות ואוצר הרפואה].
# אלזיג אלכאפי אלמפתכר [=הזיג המספיק המפואר].
# כתאב אלתאריך שעי [=ספר
רוב חיבוריו נחשבים לאבודים ומיעוטם נמצא, גם אלו שנמצאו עדיין לא נדפסו כשאר חיבורי חכמי תימן הראשונים שלא נדפסו אף הם.
בשבט ה'תשס"ט יצא לאור חיבור הראשון מספריו, מתוך '''הלכות תפלה וברכת כהנים''' מספר אהבה על המשנה תורה לרמב"ם, מתורגם מלשון ערב על ידי הרב [[פנחס קורח]], בצירוף מבוא נרחב ציונים והערות, על ידי מכון מרא"ה. ובשבט תש"ע יצ"ל המשך הספר '''הלכות
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1420|מספר שנים=66}}
==לקריאה נוספת==
* פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות תפלה וברכת כהנים, מכון מרא"ה
* פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות
* רצהבי יהודה, תורתן שלבני תימן, עמ' לב-לד.
* משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 427-428.
|