נקודה קוונטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MerlIwBot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי, על ידי, לעתים, גאומטרי, ממדי, תאור\1, מסוי\1
שורה 1:
{{לערוך|סיבה=סובל מבעיות תרגמת|נושא=מדעי הטבע}}
'''נְקֻדָּה קְוַנְטית''' (באנגלית: Quanyum dot או Qdot) היא חומר בסדר גודל [[ננומטר|ננומטרי]] (ננומטר הוא מיליארדית המטר), כלומר היא למעשה [[ננו-חלקיק]] שכל שלושת המימדיםהממדים שלו הינם ננומטרים. הנקודה הקוונטית עשויה מ[[מוליך למחצה]], [[מתכת]] או שילוב של השניים. בנקודה קוונטית ישנו תיחום קוונטי בכל המימדיםהממדים, כלומר [[פונקציית גל|פונקציית הגל]] של נושאי המטען בחומר ([[אלקטרון]] או [[חור (חשמל)|חור]]) מתוחמות במרחב כמו ב[[בור פוטנציאל]].
== תיאור ==
 
שורה 10:
התכונות הפיזיקליות של הנקודה הקוונטית, כמו בכל ננו-חלקיק, נקבעות ע"פ חומר הגלם ממנו מייצרים את החלקיק, גודלו וצורתו, בניגוד לחומר כפי שאנו מכירים מהעולם הרחב בו הגודל והצורה אינם משפיעים על התכונות הפיזיקליות. דבר זה נובע מהתיחום הקוונטי החזק המשפיע על [[מבנה פסים|מבנה פסי האנרגיה]] של החומר.
נקודות קוונטיות נקראות גם "אטומים מלאכותיים", כיוון שיש לאטומים וננו-חלקיקים תכונות דומות. רמות האנרגיה שלהם מוגדרות באופן בדיד ושניהם מאגדים מספר קטן של אלקטרונים. בניגוד לאטומים, פוטנציאל התיחום בנקודות קוונטיות אינו חייב להיות בעל אפיונים סימטריים כדוריים, והוא תלוי במבנה ה[[גאומטריה|גאומטרי]] של הנקודה הקוונטית. בנקודות קוונטיות עם סימטריה כדורית, או נקודות קוונטיות שטוחות בעלות סימטריה עגולה, מעטפת פונקציית הגל זהה לזו המתוארת ב[[כללי האטום של הונד]].
כיוון שניתן להנדס את הנקודות הקוונטיות, מבחינת החומרים המרכיבים והמבנה הגיאומטריהגאומטרי, ניתן לתכנן אותן כך שיתאימו לאפליקציות ספיציפיות - אופטיות, אלקטרוניות וכדומה.
 
במוליכים למחצה ננומטרים ניתן ליצור [[אקסיטון|אקסיטונים]] (מהמילה באנגלית עירור - excite להראות מצב מעורר של החומר), כמו במוליכים למחצה רגילים. אם יוצרים בנקודה קוונטית אקסיטון, האלקטרון והחור יהיו קשורים ומוגבלים לנוע בתוך הנקודה הקוונטית. על כן, לנקודה קווטית יש ספקטרום אנרגיה בדיד, כמו בבור פוטנציאל קוונטי, והיא מכילה מספר פסי הולכה קטן וסופי (בסדר של 1-100).
שורה 16:
==צורות ומבנים==
ניתן לייצר נקודות קוונטיות בצורות ובמבנים שונים. הצורות הנפוצות הן:
* ננו-כדור - לעיתיםלעתים קרובות המושג "נקודה קוונטית" מתייחס רק לננו-חלקיקים כדוריים.
* ננו-מוט - "ננו-מוטות" (באנגלית - Nano Rods), הינן נקודות קוונטיות בצורת מוט או [[גליל (גאומטריה)|גליל]], עם ראש כיפתי מעוגל. בננו-מוטות התכונות הפיזיקאליות מושפעות בצורה משמעותית מהצורה הגיאומטריתהגאומטרית. ברוב המקרים, ניתוח פיזיקאלי תיאורטיתאורטי של התכונות של ננו-מוטות, מתבצע באמצעות מודל של [[אליפסואיד]], כיוון שקשה לנתח תכונות של גליל וישנם תחומים בהם לגליל אין פתרונות אנליטיים.
 
המבנים הנפוצים:
* מבנה [[הומוגניות (פיזיקה)|הומוגני]] - כל הנקודה הקוונטית בנויה מאותו החומר (או התרכובת).
* מבנה ליבה-מעטפת - (באנגלית Core-Shell) נקודה קוונטית אשר הליבה שלה עשויה מחומר מסוייםמסוים, כאשר הליבה נעטפת במעטפת מחומר אחר. מבנה זה מסייע ביישומים אופטיים, כיוון שהוא מונע לכידה של נושאי המטען בפני השטח של הנקודה הקוונטית.
* מבנה ליבה-מעטפות מרובות - בנייה של מעטפות רבות על הליבה.
* מבנה מדורג - שינוי הדרגתי של החומר המרכיב את הנקודה הקוונטית מחומר מסוייםמסוים לאחר. לדוגמה, ליבה העשויה מתרכובת [[גליום ארסניד|GaAs]] כאשר המעטפת החיצונית עשויה מהתרכובת AlGaAs, אך המעבר אינו חד כמו במבנה ליבה-מעטפת אלא הדרגתי ע"יעל ידי הוספת ריכוז הולך וגדל של אטומי [[אלומיניום|Al]].
==יצור==
#נקודות קוונטיות נוצרות לעתים נדירות באופן ספונטני, כתוצאה מתנודות אנרגטיות חזקות בבורות קוונטיים.
#נקודות קוונטיות שנבנו על ידי האדם יוצרות גרעין, שניתן עליו לגדל נקודות אחרות במבנים שונים.
#כאשר מגדלים שכבה של חומר על מצע באמצעות [[קרן מולקולות אפיטאקסית]], אם יש חוסר התאמה בין קבועי הסריג של המצע והשכבה המגדולת, יכולים בתנאים פיזיקאליים מסויימיםמסוימים להיווצר "איים" במקום שכבה אחידה. תחת התנאים הנכונים, איים אלה יהיו בסדר גודל ננומטרי. גידול זה ידוע גם כגידול סטרנסקי-קרסטנוב. על האיים ניתן לגדל שכבה נוסםת של חומר, כך שהאיים הינם נקודות קוונטיות הקבורות בתוך החומר.
#[[סינתזה (כימיה)|סינתזה]] [[קולואיד|קולאידית]] - כאשר יוצרים סביבה גזית או נוזלית, בעלת ריכוזים מסויימיםמסוימים של מגיבים, נוצרת [[אינטראקציה כימית]] אשר במהלכה מתחיל "גירעון" של תרכובת. כלומר, מתוך הסביבה ההומוגנית, מתחילים להיווצר גרעינים של מולקולות אשר צוברים עוד ועוד מולקולות. אם מפסיקים את התהליך בזמן, מתקבלת תמיסה ובה חלקיקים ננומטרים שהם למעשה הנקודות הקוונטיות. ישנם מספר יתרונות לשיטת ייצור זו:
::* ניתן לשלוט על הגודל של הנקודות הקוונטיות על- ידי הפסקת התהליך לאחר פרקי זמן שונים.
::* ניתן לבצע על נקודות קוונטיות קולואידיות מניפולציות רבות, דוגמת שיקוען בתמיסה, ריבודן על מצע וכדומה לצורכי מחקר או יישומים טכנולוגיים.
::מסיבות אלה, סינתזה קולואידית היא הדרך שבה מייצרים נקודות קוונטיות בייצור המוני.