הניו יורקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: |מרכז, \1המינגוויי\2, דונלד |
|||
שורה 2:
|שם=הניו יורקר - The New Yorker
|שם במקור=
|תמונה=[[קובץ:Original New Yorker cover.png|
|כתובית=
|תדירות=שבועון
שורה 29:
למרות שהמגזין מעולם לא איבד את מגע ההומור שלו, הוא ביסס עצמו כבר מימיו הראשונים כבמה לעיתונות רצינית ולסיפורת. זמן קצר לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]] התפרסמה מסתו של ג'ין הרשי [[הירושימה]], על פני גיליון שלם. בעשורים שלאחר מכן פרסם כתב העת סיפורים קצרים מפרי עטם של כמה מהמכובדים שבסופרי [[המאה העשרים]] ו[[המאה העשרים ואחת]]; בכללם: אן ביטי, ג'ון שיבר, [[אליס מונרו]], [[הארוקי מורקמי]], [[ולדימיר נבוקוב]], ג'ון אוהרה, [[פיליפ רות]], [[ג'רום דייוויד סלינג'ר]], אירווין שואו, ג'ון אפדייק, א.ב. וייט וריצ'רד ייטס. פרסום סיפורה של שירלי ג'קסון "הלוטו" זכה ליותר מכתבים מכל סיפור אחר בהיסטוריה של הניו יורקר.
בעשורים הראשונים לקיומו פרסם לעתים המגזין שניים או אפילו שלושה סיפורים קצרים בשבוע, אולם בהמשך הואט הקצב לכדי סיפור אחד לגיליון. הסיפורת של הניו יורקר מגוונת, ואופיה משתרע מסיפורים משפחתיים, בעלי ההתבוננות העצמית כגון אלה של ג'ון אפדייק, ל[[סוריאליזם]] כזה שביצירתו של
המאמרים העיקריים והעיוניים (שעל פי רוב מאכלסים את חלק הארי של תוכן כתב העת) ידועים ככוללים מערך אנין של נושאים. בין היתר נכללו בשנים האחרונות נושאים כמו ה[[אוונגליזם|אוונגליסט]] המוזר קרפלי דולר, [[תסמונת מינכהאוזן באמצעות שליח]], וכתבת פרופיל על [[אברהם בורג]].
כתב העת ראוי לציון בשל מסורות העריכה שלו. במדור "פרופילים" הוא נוהג מזה שנים לסקור של דיוקנאות של אנשים ידועים, ובין אלה נכללו [[ארנסט
יורשו של רוס היה ויליאם שון ([[1951]]-[[1987]]) ואחריו רוברט גוטליב ([[1987]]-[[1992]]) וטינה בראון ([[1992]]-[[1998]]). תקופת כהונתה של בראון כעורכת, כמעט שש שנים, הייתה שנויה במחלוקת בשל דרכה המנוגדת לזו של קודמיה והשינויים שהיא חוללה בכתב העת, לאחר חצי מאה של שמירה על מראה והדגשים קבועים למדי. היא כללה את השימוש בהדפסת [[צבע]] (שנים אחדות לפני שה[[ניו יורק טיימס]] אימץ בדפיו צבע) וב[[צילום]], ובאופן כללי נטתה לעיצוב מודרני יותר. היא הרחיבה את סקירתם של אירועים עכשוויים ונושאים בוערים כמו ידוענים ואילי הון, והשימה פיסות מידע קטנות לכל אורך "מה מתרחש בעיר", בכללם טור על מנהטן. מכתבים חדשים לדף העורך, והוסיפה שורות מאת העורכים לחלקי "שיחת העיר", להם היה אפקט של הפיכת המגזין לאישי יותר, וביחד עם שינויים אחרים, פעלו על מנת לכרסם במוניטין של העיתון כמעודן ואנין טעם יתר על המידה. המגזין נרכש על ידי פרסומי אדבנס ב-[[1985]], חברת התקשורת שבבעלות ס.י. ניוהאוס, והעורך הנוכחי של הניו יורקר מאז [[1998]] הוא דייוויד רמניק.
| |||