ירושלים החדשה (אמנים) – הבדלי גרסאות

 

'''ירושלים החדשה''' הייתה חבורה שגובשה ב[[ירושלים]] ב-[[1908]] ביוזמתו ובהנהגתו של [[בוריס ש"ץ]], מייסד בית הספר לאמנות [[בצלאל]]. ש"ץ אסף סביבו [[אמן (אמנות)|אמנים]], חלקם [[סטודנט]]ים בבצלאל, [[אומן|אומנים]] ו[[מעמד הפועלים|פועלים]], בעיקר [[סיתות|סתתים]] ו[[בית דפוס|פועלי דפוס]], שחשב לחשובים במיוחד לשם "כיבוש העבודה" בירושלים וכן אנשי רוח. הם קראו לעצמם גם ה"קומונה הירושלמית" ו"[[הטורקים הצעירים]]", ככינויה של התנועה שתפסה אותה עת את השלטון ב[[טורקיה]] ועוררה תקוות לרפורמה גם ב[[ארץ ישראל]]. מטרת הקבוצה הייתה ליצור "ירושלים חדשה שתהיה מקום של השראה ומקדש ליצירה תרבותית ואמנותית", ברוח ערכי תנועת [[ארטס אנד קרפטס]].

בשנת [[1908]] עם הקמת הקומונה בסג'רה והקמת ארגון [[השומר]], עברו חלק גדול של חברי קומונת הסתתים לגליל. בין הסיבות לעזיבת ירושלים היה הקושי במציאת פרנסה בעיר, והקושי בהתארגנות במסגרת הקומונה בסביבה עירונית. מנגד הצטרפו לקבוצה בירושלים [[יצחק בן צבי]], שהיה מזכיר מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל ונודע בכינוי המפלגתי 'אבנר', ו[[רחל ינאית]]. עם המעבר של בצלאל למשכנו הקבוע, הושכר המבנה בשכונת החבשים לחברי הקומונה ו'המחצלת של אבנר' הפכה למקום מפגש והתכנסויות של צעירים בני העלייה השנייה, ודמויות כמו הציירת [[אירה יאן]] (אשר עבדה כמורה ב[[בצלאל]]), היו ד"ר [[נפתלי וייץ]] ואשתו חנה, [[יהושע ברזילי]], מנהל סניף [[בנק אפ"ק]] בירושלים, [[אליעזר בן יהודה]], [[אברהם לונץ]], [[יהודה בורלא]] ועוד מבני [[היישוב הישן]], אשר תהו על קנקנם של בני [[העלייה השנייה]] וראו בהם בעלי ברית לחידוש פני ירושלים.

 

 

מפעל חשוב נוסף של בני החבורה היה הקמת [[הגימנסיה העברית רחביה]]. יוזמי הגימנסיה היו ש"ץ, אירה יאן, יהושוע ברזילי וחנה ונפתלי וייץ. מפאת מחסור במורים הם ביקשו מיצחק בן צבי ורחל ינאית להיות בין המורים הראשונים שם. [[בתיה לישנסקי]], אחותה הצעירה של רחל ינאית; בתה של אירה יאן ובתם של הזוג וייץ היו לתלמידותיה.