מודעות פונולוגית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעתים, זיכרון, אלפביתי, \1ייתכן
שורה 12:
המודעות הפונולוגית אינה קשורה רק לקריאה אלא לשימוש שפתי בכלל. עם זאת,
היכולת ה[[אוריינות]] מתבססת רבות על המודעות הפונולוגית של האדם.
זאת משום שבדומה לשפות [[אלפבית|אלפבתיותאלפביתיות]] רבות, מערכת הכתב ה[[עברית]] מבוססת על קידוד [[המרה פונמית-גרפמית|גרפו-פונמי]]. כלומר, הסימנים החזותיים של השפה הכתובה מסמלים את הצלילים של השפה הדבורה, ברמה הפונמית של העיצורים והתנועות. לכן, יכולות הקריאה והכתיבה דורשות שליטה בקשר שבין הסימנים השונים לצלילים שהם מיצגים ואת היכולת להפעיל עליהם מניפולציות שונות כמו [[אנליזה (מדע)|אנליזה]] ו[[סינתזה]].
* ה[[קריאה]] היא תהליך בו הקוד הגרפי של השפה הכתובה מפוענח במטרה לגלות אילו מילים הוא מייצג בשפה הדבורה. לשם כך נדרשת היכולת לצרף את הפונמות המיוצגות על ידי הסימני הגרפיים להברות ואת ההברות למילים.
* ה[[כתיבה]] היא היכולת לקודד באופן גרפי את הצלילם של המילים הדבורות. לשם כך נדרשת היכולת לפרק את המילה לצלילם המרכיבים אותה ולהתאם לכל אחד מהם את הסימן המתאים בסדר המתאים.
שורה 19:
 
==קשיים במודעות פונולוגית==
לקויים בתהליכים פונולוגיים הם הסיבה לחלק ניכר מ[[לקות למידה|ליקויי הלמידה]] המאובחנים בקרב תלמידים{{הערה|שם=קשר|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=457 ישי-קרין, נופר (2005). הקשר בין דיסלקציה למודעות פונולוגית, זכרוןזיכרון עבודה, מהירות שיום וכישורי שפה - השלכות לגבי איתור בגן הילדים וביה"ס וטיפול.] מאתר פסיכולוגיה עברית.}}, במיוחד עבור [[דיסלקציה]]{{הערה|שם=זיכרון|1=[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1225 ישי-קרין, נופר (2007). הקשר בין זיכרון עבודה מילולי (ולא חזותי-מרחבי) לבין לקות בקריאה ולקות שפתית.] מאתר פסיכולוגיה עברית.}}.
יכולות המודעות הפונולוגית נמצאו כמיומנויות בסיס ליכולת רכישת הקריאה וכתיבה בקרב ילדים שאינם מדברים וילדים דיסלקטיים. לקות בתפקוד המודעות הפונולוגית יכולה להוות הסבר לקושי של ילדים אלו בביצוע מטלות הדורשות מעורבות פונולוגית כגון, רכישת הקריאה בכיתה א'(קוזמינסקי וקוזמינסקי, 1994, לוין, 2012 וגוברמן ווינגרוד, 1995).
 
כמו כן, קושי ב[[זיכרון]] פונולוגי הוא הבסיס ל[[לקות שפה]]{{הערה|שם=זיכרון}}.
 
נוסף על כך, ילדים דוברי שפות שונות בהן האורתוגרפיה מיוצגת בצורה שונה, יתכןייתכן כי יתקשו בביצוע מטלות במודעות הפונולוגית וממילא ברכישת הקריאה. (המר, בנטין וקאהן, 1992)
 
==איתור קשיים פונולוגיים==
שורה 33:
במדינת ישראל מוקדשים משאבים עצומים לרכישת אורינות, הכרת מערכת הכתב ומודעות פונולוגית כבר ב[[גן ילדים|גן]], על חשבון פעילויות אחרות{{הערה|שם=זיכרון}}. פיתוח המודעות הפונולוגית בגיל זה נעשה על ידי [[חריזה]]{{הערה|שם=קשר}}, זיהוי צליל פותח של מילה{{הערה|שם=זיכרון}}, זיהוי תבניות צליליות חוזרות ועוד. היכולת לפרק מילה להברות צריכה להירכש לקראת כיתה א'{{הערה|שם=קשר}}.
 
יש הטוענים שעבור רוב הילדים אין צורך להשקיע במידה מופרזת בהיבט זה על חשבון דברים חשובים אחרים שנלמדים בגן. זאת משום שרבות מהפעילויות המכינות לקראת קריאה אינן מעניינות אותם ולעיתיםולעתים הן עלולות לגרום לתסכול{{הערה|שם=זיכרון}}. בנוסף לכך, משום שהמודעות הפונולוגית מתפתחת בקפיצות מדרגה ושרובם המכריע של הילדים ירכשו אותה יחד עם זיהוי האותיות לכשיהיו בשלים לכך, אין טעם לעבוד עם ילד במשך שעות רבות על תחום שטרם הבשיל ואשר סביר שירכש באופן טבעי כחצי שנה מאוחר יותר{{הערה|שם=זיכרון}}.
עם זאת, ילדים עם דיסלקציה אשר בעתיד צפויים להתקשות בקריאה, זקוקים לעבודה על מודעות פונולוגית ולהטרמה של קריאה
לקראת כיתה א'{{הערה|שם=זיכרון}}.