עבודות שירות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: {{הערות שוליים}}
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''עבודות שירות''' הוא סוג של [[עונש]] שגוזר [[בית משפט]] על נאשם [[עבירה פלילית|בעבירות פליליות]]. ישנם שני סוגים של עבודות שירות:
* נגזר על הנאשם תקופת [[מאסר]] אותה הוא מרצה בעבודות שירות במקום ב[[כלא]].
* עונש עבודות שירות לתועלת הציבור (של"צ) שמטיל בית משפט במקוםושאינם עונשכלל חלופה לעונש מאסר (בשונה מעבודות שירות), ולפעמיםובד"כ גם- נקבע של"צ ללא [[הרשעה]] בדין.
 
בשני הסוגים, עבודות השירותהעבודות נעשות במסגרות ציבוריות או ב[[מוסד ללא כוונת רווח|מוסדות ללא כוונת רווח]], כגון [[בית חולים|בתי חולים]], מפעלי [[צדקה]], מוסדות ל[[ילד|ילדים]], שיקום ל[[נכה|נכים]], ארגוני מתנדבים, וכדומה.
 
==נשיאת מאסר בעבודות שרות==
שורה 11:
הליך זה הונהג ב[[ישראל]] החל משנת [[1987]], ו[[שירות בתי הסוהר]] מופקד על ביצועו. בשנת [[2002]] הועסקו יותר מ- 4,000 עובדי שירות אצל כ- 430 מעסיקים, ובהם [[בית חולים|בתי חולים]], [[בית אבות|בתי אבות]], מוסדות לילדים ועוד.
 
==עבודות שירות לתועלת הציבור (של"צ)==
עבודות "שירות לתועלת הציבור" (של"צ) <REF>[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9F חוק העונשין] סעיף 71 א-ו </REF> הן עבודות שירות ללא מאסר. בית המשפט שהרשיע אדם, ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי לחייבו לבצע, בשעות הפנאי שלומתואמות וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת, למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתוכנית. (כיום בין 40-250 שעות בשנה). [[שירות המבחן למבוגרים|שרות המבחן]] ב[[משרד העבודה והרווחה]] אחראי על תכנונו, ארגונו והפעלתו של השירות. העבודות לתועלת הציבור הוספו ל[[חוק העונשין]] בשנת 1979 במטרה לגוון את אפשרויות הענישה הנתונות בידי בתי המשפט.
 
במקרים מסוימים, החוק<REF>ראו גם על פי סעיף 192 ל[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99 חוק סדר הדין הפלילי] [נוסח חדש], התשמ"ב-1982 </REF> מסמיך את בית המשפט לסיים [[משפט פלילי|הליך פלילי]] ללא הרשעה. במקרה זה אינו מרשיע את הנאשם או שהוא מבטל את ההרשעה – ומטיל עליו עבודות שירות לתועלת הציבור. תוצאה של ביטול הרשעה (או הימנעות ממנה) הנה חריגה, ובית המשפט מגיע אליה רק במקרים בהם השתכנע, שהנזק שעלול להיגרם לנאשם באם יורשע גדול מאוד, והוא בלתי מידתי בהשוואה לנזק שייגרם לציבור אם ההליך יסתיים ללא הרשעה.