ספורט ברומא העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 84.109.239.81 (שיחה) לעריכה האחרונה של Mr. W
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1יישוב
שורה 114:
את ההתלהבות הספורטיבית, הכוללת רבדים פוליטיים, סוציו-כלכליים ותרבותיים, היטיב הורדוס להנחיל לבניו אחריו. מבין יורשיו הזדקרה דמותו של הורדוס אנטיפאס (4 לפנה"ס-39 לספ'), שקיבל תחת ידו את השלטון על הגליל ועבר הירדן היהודי במינוי רומי.
אנטיפאס בנה מחדש את העיר ציפורי כבירת הגליל, ושרידי תיאטרון שנחשפו בה מעידים על קיום תחרויות ומופעים מוזיקליים ומימיים במקום.
בין השנים 17 ל-22 לספ' בנה אנטיפאס עיר נוספת בשם טבריה על-שם הקיסר טיבריוס כמרכז כלכלי חשוב. טבריה נבנתה במתכונת של עיר פוליס לכל דבר, ובין המבנים שהקים בה אנו מוצאים סטדיון שנבנה מחות לעיר בסמוך לכנרת ושהכיל בין 15 ל-20 אלף צופים. הקהל לא ישב על מושבי אבן אלא על מיגבהות קרקע שנתמכו בחומת אבן חיצונית. אנטיפאס הקים בעיר תיאטרון, וכששה ק"מ צפונית לטבריה, בישובביישוב מגדל (טריכאי) נבנה היפודרום בעל תכולת צופים רבה.
אף נכדו של הורדוס, מרקוס יוליוס אגריפס, המשיך במסורת המשפחתית, התרבותית-ספורטיבית. אגריפס ערך משחקים בקיסריה, שייתכן ונמשכו ברציפות כל ארבע שנים מימי סבו הורדוס. אגריפס תרם לעיר בריטוס שבפרוניקיה הסורית (כיום לבנון) תיאטרון מפואר ואמפיתיאטרון מרשים.
על מידת התנופה הספורטיבית ביהודה והמודעות החיובית כלפיה שתרמו להן הורדוס ומשפחתו נלמד מטקסט מעניין במשנה המגולל בפנינו תחרות ספורטיבית בין כוהנים במקדש, כשהזוכה התכבד במצוות תרומת המזבח.