קרב כף פיניסטרה – הבדלי גרסאות

המשפט נפתח ב־23 בדצמבר 1805 על סיפונה של "פרינס אוף ויילס" בראשותו של אדמירל [[ג'ורג' מונטגיו]], מפקד בסיסי הצי ב[[פורטסמות]] ו[[בספיטהד]]. קולדר טען להגנתו, כי לא רצה להפקיר את "וינדזור קאסל" משותקת התנועה ואת שתי אוניות השלל הספרדיות. עוד אמר, כי הנזקים שנגרמו לתרונה של חלק מאוניותיו לא איפשרו להן להניף די מפרשים כדי להפליג אל מול הרוח לעבר האויב; מה גם, שהים היה גבה-גלי והייתה סכנה כי חלקי התרונה שנפגעו ותוקנו באורח ארעי לא יעמדו בתלאות השיט, כפי שאומנם אירע לאוניות אחדות ביום-יומיים שלאחר מכן. הכרעת בית הדין הייתה, כי קולדר לא עשה כל שביכולתו על מנת לחדש את הלחימה ולהשמיד את האויב. אך הוא קבע, כי התנהלותו לא הייתה בגין מורך לב, אלא בשל שיקול דעת מוטעה בלבד. העונש שנגזר עליו היה נזיפה חמורה, שמשמעותה כי לא נמסר לו יותר פיקוד בים. עם חלוף השנים הועלה לדרגת אדמירל ומונה למפקד בסיס הצי המלכותי בפלימות'. ב-1815 נוקה קולדר מן האשמה שהוטלה עליו, ולאות הוקרה על שירותו רב השנים הוענק לו תואר אביר מפקד של [[מסדר האמבט]].