מפעל הביבליוגרפיה העברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על פי, הספרייה, \1וועד\2, וכדומה, \1תיאר
שורה 1:
'''מפעל הביבליוגרפיה העברית''' הוא גוף שיעודו עריכת [[ביבליוגרפיה]] של ה[[דפוס]] ה[[יהודי]].
 
המפעל רושם ומתאר כל הספרים שהודפסו בלשון ה[[עברית]] [[שפות יהודיות|ובלשונות היהודים]] ([[יידיש]], [[לאדינו]], [[ערבית-יהודית]] וכו') למן ראשון [[אינקונבולה|ספרי הערש]] העבריים בשנת [[ה'רל"ה]] [[1475]] לערך, עד לשנת [[ה'תש"ך]] [[1960]]. [[מסד נתונים|מסד הנתונים]] הביבליוגרפי נבנה על בסיס אוספי [[הספריההספרייה הלאומית]] ואוספים אחרים בארץ ובעולם.
 
הביבליוגרפיה מונה למעלה מ-115,000 רשומות ביבליוגרפיות ו-15,000 ביוגרפיות, והיא כוללת: [[ספר|ספרים]], [[כתב עת|כתבי עת]] ודפים בודדים ([[אפמרה]]). כל פרסום נבדק על ידי עובדי המיזם, ותיאור הספרים רחב מאוד ומקיף יותר מאשר תאורם ב[[קטלוג]] הספרייה הלאומית וכולל, לדוגמה: [[הסכמה|הסכמות]] לספרים, הקדמות שחוברו על ידי מחברים אחרים וכד'וכדומה.
 
נכון ל-2011 רשם המפעל ותארותיאר קרוב ל- 90% ממצאי הספרים היהודי העולמי והוא [[קטלוג ציבורי מקוון|מקוון]] באתר הספריההספרייה הלאומית.<ref>[http://aleph.nli.org.il/F?func=find-b-0&local_base=mbi01 מפעל הביבליוגרפיה נגיש לציבור ללא תשלום באתר הספרייה הלאומית]</ref>
 
==היסטוריה==
שורה 16:
בשנת [[1964]] פורסמה חוברת לדוגמה נוספת שכללה אותם ערכים בתוספת הערך [[אחד העם]] ומבוא מאת [[גרשם שלום]].{{הערה|'''חוברת לדוגמה''', [[האוניברסיטה העברית]], [[מוסד ביאליק]], [[משרד החינוך והתרבות]] ומפעל הביבליוגרפיה העברית, [ירושלים], תשכ"ד (1964). (48 עמודים). ([{{NNL|001001096}} פרטים] בקטלוג הספרייה הלאומית)}} בקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות [[1965]] פרסם גרשם שלום דו"ח על פעילות המפעל ובו מסר שהמפעל עובד ברצינות מאז 1962 בצוות מלא ורשם כבר 35,000 כרטיסים כשמתוכם 10,000 הם עיולים ראשיים<ref>Roger S. Horn. Creating a national bibliographic past</ref>.
 
בקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות ב- [[1969]] דיווח בן מנחם שהצוות כולל כבר 10 עובדים ומספר הכרטיסים הגיע ל- 72,000 ומתוכם 37,500 עיולים. העבודה הגיעה עד האות מם, הכוללת, בין השאר, את הערכים: מחזור, מדרש, משה בן מימון. מבין הבעיות שהציג בן מנחם בהרצאתו הייתה השאלה האם העיולים צריכים להיות בכתיב מלא או חסר. הוחלט שהכתיב יהיה מלא, דבר שגרם לחוסר תיאום עם הקטלוגים של הספריות האקדמיות בארץ המקטלגות בכתיב חסר.{{הערה|הוחלט בועדתבוועדת קיטלוג ארצית של הספריות האקדמיות בארץ לכתוב את שמות המחברים כפי שהם כותבים אותם ולא בכתיב חסר}}
 
משנת [[1991]] ניהל את המפעל [[יצחק יודלוב]]. ב-[[1994]] העריך יודלוב שקוטלגו כ- 70% מן הספרים העבריים וכי בסופו של דבר יהיו בו 120,000 כותרים ובתוכם 14,000 ביוגרפיות ו- 40,000 הסכמות<ref>Roger S. Horn. Creating a national bibliographic past, p. 33</ref>.
שורה 41:
# רישום הספר: רושמים את השער בהשמטת המליצות. משאירים את שם המחבר, שם אביו או אבותיו, מקומות מושבו, מקום הדפוס, שם המדפיס, שנת הדפוס והשנה הלועזית המתאימה.
# מספר העמודים ותבנית הספר. אם יש בספר עוד חיבורים של מחברים אחרים או שאינם שייכים לחיבור הראשון יפורט תוכנם בתוך הערך או בהערה. בנוסף נרשמות ההסכמות (וכן שמות מדויקים של המסכימים, העיר שבה ניתנה ההסכמה ותאריכה).
# הערות ביבליוגרפיות, כגון קשר בין ספר זה לאחרים, שינויים במהדורות וכדו'וכדומה.
# ספרי [[אינקונבולה]] וספרים נדירם אחרים נרשמים ביתר פירוט.
# ספרי סטנסיל ושיכפול אינם נרשמים, אלא במקרים מיוחדים.
שורה 51:
* הרישום לפי מחבר הספר, ולא כפי שנהוג היה קודם לכן, לפי הכותר.
 
==חלוקה עפ"יעל פי שפה==
* עברית - 101,646 פרסומים
* יידיש - 8618 פרסומים