חומת ירושלים העות'מאנית – הבדלי גרסאות

ה[[היסטוריון]] [[נתן שור]], שתלה את בניית החומה באיום כיבוש העיר על ידי [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרל החמישי]], טוען כי בשנת 1543 השתנה מאזן הכוחות הפוליטיים והצבאיים באירופה: ניסיונותיו של קרל החמישי לגייס לצדו את ה[[צי]]ים ה[[איטליה|איטלקיים]] במלחמתו בעות'מאנים עלו בתוהו. כן הכשילה [[סערה]] ימית גדולה פעולת קרב גדולה שתכנן, ומטרתה הייתה להשתלט על מעוזים עות'מאניים ב[[אלג'יר]]. כישלונות אלה ריפו את ידיו של קרל, והוא ויתר על תוכניתו לכבוש את ירושלים. זאת הסיבה, על-פי נתן שור, להפסקת פרויקט בניית החומות בירושלים, והסולטנותוהסולטאנות העות'מאנית הפנתה את משאביה למטרות אחרות.<ref>שם, עמ' 69–70.</ref>

ה[[מזרחנות|מזרחן]] [[אמנון כהן (מזרחן)|אמנון כהן]] חולק על טענה זו וסובר כי הסולטנותהסולטאנות ראתה בלטישת העיניים הנוצרית לירושלים איום תמידי. בשל כך, למשל, הקפידה על אחזקת [[חיל מצב]] גדול מאוד בעיר (כמאה [[יניצ'רים]]), וכן על תחזוקה שוטפת של תותחי העיר, ואף על החלפתם בתותחים חדשים במידת הצורך. באמצע [[המאה ה-16]], למשל, כשהסתבר כי מצב התחזוקה של חלק מהתותחים הידרדר, נשלחו הוראות, מומחים ותקציב מ[[איסטנבול]] להקמת בית מלאכה לתיקון תותחים ולייצורם בירושלים.<ref>{{קתדרה|אמנון כהן|מפעלו של סולימאן המפואר בירושלים|57.2|57, ספטמבר 1990, עמ' 49}}</ref> כהן אינו מתייחס לשאלה מדוע לא הסתיימה בניית החומה, ולמעשה אף חוקר, למעט שור, לא נתן על כך את הדעת.