איוואן קלימה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 8:
איוון קלימה נולד ב-1931 בפראג, אז בירת [[צ'כוסלובקיה]], כבנו של [[מהנדס]] החשמל, ה[[מדען]] וה[[ממציא]] ד"ר וילם קאודרס (מאוחר יותר קרוי קלימה, 1985-1906). אמו מרתה, דוברת חמש שפות, עבדה כמזכירה. הילד הוטבל ב[[פרוטסטנטיזם|נצרות פרוטסטנטית]]. הייתה לו ילדות מאושרת עד שבאביב [[1939]] ארץ מולדתו סופחה ל[[גרמניה הנאצית]]. אז הילד גילה שהוא ושני הוריו נחשבים יהודים והפכו ל"[[גזע]]" נרדף. האב שהצליח להשיג עבודה במפעל ב[[ליברפול]] השיג אשרת כניסה ל[[בריטניה]] בשביל עצמו והמשפחה אך ויתר על ההגירה בגלל עיכוב בקבלת אשרה לאמו, אותה לא היה מוכן לעזוב. בנובמבר [[1941]] גורש האב למחנה הריכוז [[טרזין]] ובעקבותיו גורשו לשם בדצמבר 1941 גם אשתו ושני הילדים.
===טרזין===
שלוש שנים משנות ילדותו הצטרך איוון קלימה לשהות ב[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[טרזין]] עד לשחרור על ידי [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]] במאי [[1945]].
למזלם גם הוא וגם הוריו שרדו את [[השואה]] בעוד רוב היהודים בטרזין נשלחו להשמדה
לדברי הסופר במאמריו במגזין האמריקאי "גרנטה", דווקא בזמנים הקשים ביותר במחנה הוא גילה את "הכוח המשחרר של הכתיבה" כשהקריא חיבור פרי עטו באוזני תלמידים אחרים. בנסיבות שבהן פגש את המוות בכל המקום, התוודע הילד לקהילה של אמהות יהודיות וילדיהן שבה הרבו לספר סיפורים ובדיחות ולשיר שירים.
===השנים האחרי השחרור===
שורה 17:
==שנות הבגרות והיצירה במשטר הקומוניסטי==
אמו ניסתה להשכיח את ימי המחנה והשתדלה יחד עם זה להשכיח את יהדות המשפחה. איוון עצמו היה במשך עשר שנים פעיל הכנסייה הפרוטסטנטית הצ'כית. אחרי סיום הגימנסיה , למד פילוסופיה וספרות ב[[אוניברסיטת פראג]]. עבודת הגמר שלו דנה בסופר [[קרל צ'פק]]. בהמשך עבד קלימה כ[[עיתונאי]] ועורך, בין השאר, במגזינים "קווטי" (בשנים 1963-1959), בהוצאה לאור "צ'סקוסלובנסקי ספיסובאטל" (הסופר הצ'כוסלובקי) ובמגזינים "ליטרארני ליסטי" (שנסגר מאוחר יותר על ידי השלטונות), "פלאמן", "אוריינטאצה" וכו'. בשנת [[1967]] גורש מהמפלגה הקומוניסטית אך בימי [[האביב של פראג]] התקבל שוב. רבים תהו כשהסופר, ששהה ב[[לונדון]] בעת פלישת כוחות ה[[ברית ורשה]] לארצו, החליט לחזור לפראג הכבושה על ידי הטנקים הסובייטים. הסביר ש"הגלות היא ראה לסופר". ביקש, לדבריו, לכתוב על ההווי היומיומי בארצו.
בשנת [[1969]] עדיין איפשר לו המשטר הפרו-סובייטי החדש של [[גוסטב הוסאק]], לנסוע ל[[ארצות הברית]], כדי להרצות ב[[אוניברסיטת מישיגן]] באן ארבור.
אולם כשבשנת [[1970]] חזר לצכוסלובקיה בימי הנכאים של הדיכוי גורש קלימה שוב, הפעם לצמיתות, מהמפלגה הקומוניסטית. לא ניתן לו לפרסם את ספריו ומחזותיו למשך עשרים שנה. נאלץ משום כך להתפרנס מעבודות מזדמנות כמו מאטאט רחובות, פאראמדיק על אמבולנסים או מרוכלות של ספרים אסורים.
===אחרי מהפכת הקטיפה===
יצירותיו השמורות במגירה יכלו להתפרסם שוב רק אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי ב[[מהפכת הקטיפה]] של שנת [[1989]].
| |||