רפאל ניר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 15:
 
==חייו ופועלו==
רפאל ניר נולד ב[[המבורג]] שב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] כ'''רפאל (רלף) שטראוס'''. אביו היה רופא ופעיל מאוד ב{{ה|תנועה הציונית}} [[ציונות גרמניה|בגרמניה]]. בשנת [[1936]], ימי [[גרמניה הנאצית]], [[העלייה החמישית|עלתה המשפחה לארץ ישראל]] והתגוררה ב[[פתח תקוה]]. רפאל למד בבית הספר היסודי [[פיק"א]] בפתח תקוה ואחר כך ב{{ה|גימנסיה הריאלית בלפור}} ב[[תל אביב]]. אחרי [[מלחמת השחרור]] ו[[שירות קבע|שירות בצבא הקבע]] הגיע ל[[ירושלים]] כדי ללמוד ב{{ה|אוניברסיטה העברית}}. מאחר שהתעניין בהוראת השפה ה[[עברית]] ל[[עולים חדשים]] בחר ללמוד לתואר הראשון בלשנות עברית ו[[מקרא]]. לתואר השני למד לשון עברית וחינוך, ועבודתואת עבודת הגמר שלו על [[ניקוד ארצישראלי|הניקוד הארץ-ישראלי]] הגיש לפרופ' [[זאב בן-חיים]]. את עבודת ה[[דוקטורט]] הכין בהדרכתם של הפרופסורים [[חיים מנחם רבין]] ו[[צבי אדר]]. נושא העבודה היה "ה[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] בחינוכו הלשוני של תלמיד בית-הספר התיכון בישראל".
 
בין השנים 1980-1967 כיהן ניר כסגן מנהל בית ספר לחינוך, כשהפרופסורים [[עקיבא ארנסט סימון]] ואחריו [[שלמה פוקס]] היו מנהלי בית הספר. בשנים 1975-1968 היה ראש החוג לחינוך ומרצה בכיר בחינוך ובלשון עברית ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. בשנים 1976-1970 ייסד וניהל את המרכז ל[[בלשנות שימושית]] באוניברסיטה העברית . בשנים 1977-1975 ניהל את המרכז הקדם-אקדמי.
 
בשנת 1980 התמנה לפרופסור חבר בחוגים לתקשורת ולחינוך באוניברסיטה העברית. בשנת 1990 הועלה לדרגת [[פרופסור מן המניין]]. בשנת 1998 פרש מן ההוראה באוניברסיטה העברית, ובשנים 2008-1999 נמנה עם סגל בית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניהנתנייה ויו"ר ועדת ההוראה שלה.
 
בשנים 1983–1986 כיהן כנשיא האגודה הישראלית לבלשנות שימושית (איל"ש).
שורה 42:
===מספריו===
====הוראת העברית כלשון אם בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה====
מטרת ספר זה, שראה אור בשנת תשל"ד 1974, הייתה להתוות עקרונות להוראת לשון-האם בבתי הספר בישראל בהתאם לגישות המודרניות להוראת שפה. בספרו הוא גם מציע דרכים מעשיות למימושן. דרכי ההוראה המוצעות בספר נחשבו בשעתו למהפכנייםלמהפכניות. הוא הציע לחזק את היסוד התיאורי (הדסקרפטיבי) בהוראת השפה העברית, שנטתה להדגיש יתר על המידה את ההיבט הנורמטיבי הטהרני.
בין השאר הוא הציע ללמד את התלמידים את דרכי התצורה של המילים, כדי שיתפשו את השפה כדינמית וכמתאימה עצמה לרוח התקופה. הוא המליץ לדון עם התלמידים בדרכי הקליטה של מילים וביטויים מ[[לועזית]] ולשוחח עימם על חידושי [[האקדמיה ללשון העברית]]. ניר טוען שאין לעסוק רק בניתוח של מילים בודדות מחוסרות הקשר, אלא לבחון גם צירופי מילים ואת ההקשר הרחב. ניר דן ביחסים שבין לשון לחשיבה בהוראת השפה.
בספר זה מצביע ניר על כך שיש לשים דגש בלימוד [[אוצר מילים|אוצר המילים]] והעשרתו ובמיוחד לטפל בהיבטים [[סמנטיקה|סמנטיים]] - תחום שממעטים לעסוק בו.
שורה 51:
 
====מבוא לתורת הלשון; מבוא לבלשנות====
[[סדרת ספרים|סדרת]] חמשת ספרי הקורס "מבוא לתורת הלשון" שבהוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]] ראתה אור לראשונה בשנת 1981. בשנת 1989 פורסמה מהדורה מעודכנת ומורחבת בשם "מבוא לבלשנות". הספרים מציגים את עיקריה של ה בלשנותהבלשנות הכללית, תוך זיקה מיוחדת ללשון העברית ולדקדוקה. הספר על ה[[פונטיקה]] נכתב בידי הפרופסור [[אשר לאופר]].
 
====סמנטיקה עברית – משמעות ותקשורת====
שורה 63:
 
====דרכי היצירה המילונית בעברית בת-זמננו====
ספר זה ראה אור בשנת תשנ"ג 1993 בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. הוא עוסק בלקסיקולוגיה ובחקר התצורה של מילים בעברית ישראלית, בחידושים ובחידושים באוצר המילים. בספר זה הוא דן בגזירה המסורגת המאפיינת את העברית הקלאסית וכן בגזירה הקווית לסוגיה, המקובלת בעברית בת-ימינו בהשפעת דרכי התצורה בשפות לועזיות. הוא הראה שהגזירה הקווית מאפיינת את העברית החדשה, הרבה יותר מכפי שסברו. בגזירה המסורגת הכוונה היא ליצירת מילים משורש פלוס משקל או בניין. היצירה הלינארית של מילים חדשות מתאפיינת בצירוף קווי של יסודות לשוניים בכמה צורות:
פרֶפיקסציה – צירוף תחילית לבסיס המילוני, למשל "תת-מקלע", "אלחוטי";
סוּפיקסציה – צירוף סופית לבסיס, למשל "בנקאי", "תיקייה";