סוקרטס מקונסטנטינופול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תורגם מויקיפדיה האנגלית
 
אין תקציר עריכה
שורה 7:
 
בשנים שלאחר מכן הוא נסע וביקר, בין השאר, ב[[פפלגוניה]] ו[[קפריסין]]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
== היסטוריה של הכנסייה ==
 
ההיסטוריה מכסה את השנים [[305]]-{{כ}}[[439]] והחוקרים סבורים שכתיבתה הסתיימה ב- [[439]] או זמן קצר אחרי כן. בכל מקרה בתקופת חייו של הקיסר [[תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית| תאודוסיוס II]], כלומר לפני 450. מטרת כתיבת ההיסטוריה הייתה להמשיך את עבודתו של [[אוסביוס מקיסריה]]. היא מספרת בשפה יוונית פשוטה מה קרה בכנסייה מימיו של [[קונסטנטינוס]] עד זמנו של המחבר. המחלוקות בכנסייה מובלטות משום שכאשר יש שלום בכנסייה אין להיסטוריון שלה מה לספר (7.48.7). בהקדמה לספר החמישי מגן סוקרטס על העיסוק ב[[אריאניות]] ובאירועים הפוליטיים בנוסף לכתיבה על הכנסייה.
 
 
 
 
 
תיאורו של סוקרטס הוא מאוזן בנקודות רבות. הוא נזהר לא להשתמש בתארים מוגזמים כשהוא מתייחס לאישים בולטים בכנסייה ובמדינה.
 
 
 
יש הסבורים שהוא היה חבר בכנסייה הנובטיאנית, אך דבר זה מתבסס על העובדה שהו מספק מידע רב על הנובטיאנים ומדבר עליהם בצורה חיובית אך הוא מתאר בצורה דומה גם את האריאנים וקבוצות אחרות. הוא מדבר על עצמו כמי ששייך לזרם המרכזי של הנצרות <ref>[http://www.ccel.org/ccel/schaff/npnf202.ii.iii.ii.html Rev. A. C. Zenos, "Life of Socrates,"] A Selected Library of the Nicene and Post-Nicene Fathers, series 2, vol. ii, eds. Henry Wace and Philip Schaff, (New York: Christian, 1887-1900), p. x-xi</ref>.
 
סוקרטס טוען שאת הדחף לכתוב את חיבורו הוא חייב לאדם בשם תאודורוס המוזכר בהקדמה לספר השני כ"אדם קדוש לאל". לכן, סביר, שהוא היה נזיר או מישהו מהכמורה הבכירה. ההיסטוריונים בני זמנו סוזומן ותאודורט כתבו יחד עם סוקרטס חיבור שגרם לטשטוש ההבדלים ביניהם עד לאחרונה, כאשר התיאורים המיוחדים שלהם על סדרה של קיסרים רומיים הובחנו ועומתו זה עם זה על ידי הרטמן לפין (Hartmut Leppin) בחיבורו מקונסטנטינוס הגדול לתאודוסיוס השני (Von Constantin dem Großen zu Theodosius II) (Göttingen 1996).
 
 
 
 
 
ה- Historia Ecclesiastica נערכה, לראשונה ביוונית על ידי רובר אטיין (Robert Estienne) על בסיס Codex Regius (פריז, [[1544]]. תרגום שלה ללטינית נעשה על ידי יוהנס כריסטופורסון (Johannes Christophorson) ב- [[1612]] והוא חשוב בשל שינויי הגרסאות שבו. המהדורה המודרנית המוקדמת העיקרית נוצרה על ידי הנריקוס ולסיוס (הנרי ולואה, Henri Valois), פריז, [[1668]] שהשתמש בכמה כתבי יד – קודקס רגיוס, קודקס וטיקנוס וקודקס פלורנטינוס (Codex Regius, Codex Vaticanus, Codex Florentinus). המהדורה הביקורתית החדשה נערכה על ידי ג.ק. האנזן (G.C. Hansen) ופורסמה בסדרת המחברים הנוצרים היוונים (Die Griechischen Christlichen Schriftsteller) בהוצאת Berlin:Akademie Verlag, 1995.
שורה 68 ⟵ 34:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
{{מיון רגיל:סוקרטס מקונסטנטינופול}}
[[קטגוריה:היסטוריונים מן העת העתיקה‏]]
[[קטגוריה:תאולוגיה נוצרית]]