עבדול חמיד השני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צעירותו? |
ROSENMAN424 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 64:
== תמורות בכלכלה, חינוך משפט ותקשורת ==
[[קובץ:Buiding the Hejaz Railway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית [[מסילת הרכבת החיג'אזית]] ]]
בימיו של עבדול חמיד השני, חלה התפתחות משמעותית במערכת החינוך והונחה תשתית לחינוך היסודי. גם החינוך התיכוני קיבל דגש מיוחד, כשלב מכין לקראת בתי הספר הגבוהים. בהמשך, נוסדה האוניברסיטה של איסטנבול. בתי הספר המקצועיים, בתחום הרפואה, משפטים, הנדסה לסוגיה, התפתחו מאוד בתקופה זו. במערכת החינוך הוכשרה האליטה של הדור הבא, זו העתידה לפעול בראשית [[המאה ה-20]] ולהניח את היסודות לרפובליקה הטורקית {{ הערה| טולידאנו, אהוד, '''מבוא לתולדות האימפריה העות'מאנית''', משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תל אביב, 1985, עמודים 107-108.}}. ב-1885, החליט הסולטאן לחזק את הקשרים עם [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] כמשענת נגד לרוסים והבריטים. הגרמנים
הטלגרף העניק בראש ובראשונה לממשל המרכזי, אמצעי יעיל לתקשר עם מושליו ופקידיו בפרובינציות ולשלוט בהן. באותן שנים נבנו מסילות ברזל ברחבי האימפריה ובכלל זה מסילת הרכבת החיג'אזית וספינות קיטור שלטו בנתיב ההפלגות באגן המזרחי של הים התיכון, משלהי שנות השבעים של המאה ה-19 ואילך. אמצעים טכניים משופרים אלה אפשרו למינהל להתייעל בגביית מיסים, בגיוס צבא ובשמירה על החוק והסדר. בשנות השמונים של המאה ה-19 החלו בתי הספר המודרניים לספק די בוגרים כדי לאייש את הפקידות. השיפור בחינוך הביא להגברת ה[[אוריינות]] ויצר שוק לעיתונות העות'מאנית, שהתרחבה במהירות מבחינת מספר הפרסומים ונתוני התפוצה גם יחד. עיתוני התקופה היו כעת מקצועיים יותר והגיעו לקהל קוראים גדול בהרבה. עם זאת, חופש הביטוי בהם הוגבל מאד בעיקר מ-1888 ואילך, בידי צנזורה, שאסרה התייחסות לעניינים פוליטיים ובמיוחד בכל מה שקשור בליברליזם, לאומיות או חוקתיות{{הערה| צורשר, יאן אריק, עמודים 100-101.}}. המצב הכלכלי שירש עבדול חמיד השני היה בעייתי מאוד, אך הוא וממשלתו הקפידו במשך תקופה ארוכה שלא ללוות כספים והעות'מאנים פרעו חלק גדול יותר מחובם הישן. רק בתחילת המאה ה-20 הואץ קצב נטילת ההלוואות החדשות{{הערה| צורשר, יאן אריק, עמוד 108}}.
|